ברכת יהודית עופר:
ערב טוב חברים אורחים וכל הנמצאים
מזל טוב ליום הולדת 100 שנה לבית אלפ א .11.20227
אני מבקשת לברך ולהעלות על ראש שמחתנו את פסיפס הקבוצות והיחידים,
חוליות משמעותיות. שעיצבו את אופיו ויופיו של קיבוץ בית אלפא.
הרגשתי צורך לצרף את תרומתם לקרמה ולרזומה של המקום.
ברכות מכל הלבבות שלנו:
1. לאנשי ביתניה עילית;
2. למקימי בית אלפא 130 חברים ;
3. ל- 24 חברי “הסולל” השלמה ראשונה, שחלמו על הקמת קיבוץ חדש;
4. ל”פלנטי” – השלמה שנייה 96 חברים, שהגיעו ביום הכי חם בשנה עם ילדיהם ;
5. “לגדוד השדה” – השלמה שלישית 40 חברים בהם בני קיבוץ ;
משותף לכל ההשלמות – רצון להקים קיבוץ חדש – וקבלת דין התנועה.
6. ילדי טהרן שנקלטו בבית אלפא;
7. ילדי “שחר” שהגיעו אחרי המלחמה;
8. לנח”ל שחי ביננו מספר שנים;
9. למתנדבים מכל העולם, שעזרו לנו, התחתנו איתנו ולימדו רבים לדבר אנגלית;
10. לעובדים שבאו ובאים לאורך כל השנים לתת לנו שרות – תודה!
11. ברכות לבני הקיבוץ שהצטרפו והתקבלו בשמחה;
12. “נחשונים” וחברות נוער שחיו בינינו ותרמו לנו הבנה על החברה ;
13. העולים שהגיעו אחרי מלחמת העולם ונקלטו;
14. ילדי חוץ שהתחנכו אצלנו ובני זוג שהגיעו אלינו מכל קצוות ארץ;
15. לחלוצי התושבים ולמצטרפים החדשים, ששותפים ותורמים לחיים בבית אלפא;
16. לחיילים, לילדים ולכל תושבי המקום;
17. לאנשי בית אילפא שחיו במקום זה לפני כ- 1400 שנה. תרמו לרזומה שלנ ו ;
18. וברכה לכל מי שחי ביננו. מעט או הרבה – יבורך ביום חגנו ;
ברכות לכל החברים החיים היום בבית אלפא,
ולכל החברים שעברו לעולמות אחרים .
שתהיה לנו שמחה וברכה במעשינו. אהבה ויחסים טובים של הבנה בליבנו.
חג שמח!
“שביל הקקאו” – של סי היימן – סרטון
ברכת הדס כתבי:
עכשיו, עם שוך תרועת הפסטיבלים
נותרה עוד ברכה אחת אחרונה
מאיתנו, המשפחות החדשות, שהגענו מבחוץ…
אנחנו, שהסיפור שלנו אינו הסיפור הבית אלפי.
סיפוריהם של הורינו והוריהם מייצגים חתיכות שונות בזמן, במרחב, בניחוחות ובטעמים,
שביחד יוצרות את המארג הנפלא של הפסיפס הישראלי.
והנה, בנקודת זמן מיוחדת זו, סביב שנת המאה לקיבוץ,
בחרתם בנו ואנו בחרנו בכם – לשזור יחדיו את הסיפורים.
ככל שאנחנו מתוודעים יותר למשעוליו , הפיזיים והמטאפוריים, של הקיבוץ כך גוברת ההתפעלות וההערכה שאנחנו רוכשים להשגיו.
למרות הקשיים מסביב, החל מהאקלים הקשה דרך איומים בטחוניים מבחוץ וכלה במשבר חברתי אידאולוגי
שגרם לקרע פנימי, השכיל להפוך לקיבוץ שאין שני לשביליו היפים הנמתחים מן ההר, קיבוץ שהוא מותג וסמל ערכי ותרבותי.
לא נותר לנו אלא לאחל לכם – לנו – לכולנו
המשך שגשוג דמוגרפי, כלכלי ובעיקר שתמשיך לפעם הרוח הבית – אלפית הייחודית שהופכת את שייכותנו למקום למקור לגאווה עבורנו.