הגבתי באתר הספרנים, למי שהגיבה לכתבה של יום כיפור: לדעתי תגובתי אליה צריכה להיחשף במקום הנכון וזה פה אצלנו.
היא כתבה:
“הכתבות האלה שאתם מפרסמים חשובות כל כך הן מלמדות אותנו על נתינה עזרה אחריות וערבות הדדית. איך להתמודד בשעות קשות כל כך ולהמשיך ולתפקד במצב קשה כל כך, תודה לכם, הלוואי וילמדו את זה בבית ספר שיראו מה זה חיים בצל מלחמה ומה עברתם”.
לייק · השיבי · 1 · 1 שב’

איימי מקס:
מלחמות תמיד קרבו אותנו, חבל שרק המלחמות.
ערבות הדדית ונתינה לא צריכים להתקיים רק בזמן מלחמות.
כבוד וערכים בכלל צריכים להגיע מחינוך מ ה ב י ת!
איתו יגיעו לבית הספר שיעצים בפרויקטים את הפתגם: “ואהבת לרעך כמוך” ויכבדו כל ילד באשר הוא.
גם אם הוא אחר, שונה או “לא שייך”!
במקום החרמות, האלימות והשפה הבוטה מחלקם ואשר רבים מאיתנו היינו עדים לה.
בינתיים, בניינו חיים חברים שהגיעו לקיבוצים באלו השנים ועד היום חיים עם טראומת ומספרים שלמרות שחלפו עשרות שנים, הם עדיין מרגישים “ילדי חוץ”.
הצעירים יותר שספגו כאן אצלנו בקיבוץ אלימות וחרמות היו חכמים לעזוב ללימודים גבוהים, להגיע רחוק עם השכלה, פרנסה מרשימה וחברה מכבדת.
מה שאומר שיש לנו עוד הרבה מאוד מה ללמוד, לפני שנחשוב שיש לנו מה ללמד.
אין ספק בלהתייחס לכתבה ולא לתגובתך, כתבות שכאלה תמיד מרגשות.
אבל כל אחד כותב ומגיב מהיכן שכואב לו.
לייק · השיבי · 1 · 3 ימים