שיחה על הארגון
2.8.1930
(ספר 6 עמודים 100-104)

מנדל פרוכטר: חושב שפרשת הביקורת נגמרה ועלינו לגשת להוצאת מסקנות, לברור הצעות ממשיות ולבחירות.
עדין לא רכז איש הצעות ממשיות ולפיכך דרוש שאחד החברים יציע קווים והצעות ממשיות לארגון להבא. נוכרח גם להגביל את זמן הוויכוח.

יצחק פישלר: מציע לבחור בוועד המוציא לפועל (לו וועד פועל) מזכיר(נונק), אשר(חצרן),

קרניאלי(סדרן עבודה), דרור ומנחם פרוכטר(בתור גזברים). הוועד הזה מוסר את האינפורמציה בכתב על גבי לוח.
מועצה משקית: מורכבת מהוועד הפועל* ומנהלי הענפים, פלחה, גן,
2 מנהלי הנטיעות, לול, כבשים ורפת, על כל אלה חובה להשתתף בישיבות. על זמן ומקום הישיבות יודיעו בפומבי,
הזכות לכל חבר להשתתף באופן פעיל, דרישת חבר אחד חובה להעביר את השאלה לקבוץ. על

משה גולדנברג: יש סעיף בתקציב הגורם לחיכוכים במשך השנה ואפשר לסדרו, הוצאות חברים, יש לקבוע אותו אחת לשנה באופן קבוע כמו שכר פועלים.
הנימוק של הועה”פ שצריך להוציאו בגדר ההכנסות אינו מתגשם, ההצלחה המשקית קשורה במילוי דרגת קיום מינימלית. צריך לשריין את הסכום הזה ולא להניחו לראות עיניו של הוועד הפועל. הסכום המוקצב צריך להינתן למוסדות ההוצאה המטפלים באופן אוטונומי בשכר פועלים.

הצעת הארגון של יצחק אני מסכים להן. הדאגה להפעלת החברים צריכה להתבסס על קבוצות הענפים. אם יש חיכוכים בענף מוטב שיהיה ארגון מאשר עמידה מן הצד. המוסד שמעל לקבוצות הענפים היא מועצה. לא מחויבת להיות קבועה, כל ענף יוכל לשלוח למועצה את האדם המתאים, חלופים לפי ראות עיני הענף.
ממלאי* התפקידים: הגזברות היינך כים באור מיוחד, להבא הוא יאבד אח חשיבותו, הקניה והמכירה תהיה מרוכזת בידי הקואופרציה; בשנתיים הקרובות תפקיד זה הוא עדין מקצועי. למשך השנתיים הללו לא צריך לבחור בהם, ישנם שני אנשים מוכשרים, אחד מהם צריך לכהן במבנה הקבוצות והמועצה. תפקיד הסדרן העבודה יקל. צריך לבחור בוועדה של 3 אנשים שיטפלו בשאלת קבלת אנשים.
אליעזר: מציע להסיר את ההצעה אעדה משפטור והוועדה לקבלת חברים היות ולא היה וויכוח עליהם.

צבי נוימן: מועצת מנהלי הענפים עם כל האנשים המתחייבים להשתתף בה, צריכה לקבל על עצמה את התפקיד של הוועד הפועל בבירור שאלות המשק, מלבד ההוצאה לפועל. שאלה אם מותר לה להחליט מתוך כך צריך להיות גרעין קבוע ואלה המשתתפים בקביעות יקבלו זכות דעה במשך הזמן. ביניהם אפשר יהיה לחלק פונקציות מוזנחות.
דרור: מעדכן שהמוסדות המוצעים יפעלו בניגוד לכוונת המצעים. אם ייווצרו, הזמן לא יספיק לברר שאלה אחת בשני מוסדות. שיטת מוסדות מובנת בקיבוצים גדולים; אני הייתי מציע לקיים את הועה”פ עם סמכות כמו עד עכשיו, עם בירור קולקטיבי של כל שאלות ההנהלה ועם כל שאלה היא בא בשאלות שוטפות לסדור שבתי ולשיחה כללית ובירור שאלות תוכנית לפני מועצה משקית. כול מוסדות בינים עלולים להכשיל גם את הדמוקרטיה.
דוד כהנא: מסכים לדרור. מוסדות הם מסוכנים, אם נטיל עליהם עבודה שלמה. העיקר צריך לקיים את השיחה הכללית של כל אלה הבאם לשיחה. נחוצה לא מועצה משקית לענייני עבודה התייעצות* של מנהלי הענפים לתוכנית המשק. צריך לקבוע 3-2 אנשים ולא מועצה אשר יטפלו בתוכנית באופן מתמיד. בקשר עם הוצאה לפועל, במקום אוטונומיה צריך לסדר וועדה להספקה.
ממינה: צריך ללמוד מזה איך מסודר בכל העולם, מוצלח ביותר הוא החולקה לענפים.

שבימר: נאבדה לי כבר השפה המשותפת עם האופוזיציה עד אתה. אינני רואה אפשרות של הצלחת המוסדות הללו. אינני יוצא מנקודת ראות הצלחת המשק. זוהי שאלה של ניסיון, בשבילי השאלה היא לאפשר לאנשים הרוצים בכך להשתתף בהנהלת המשק. עד עתה, לו גם מתוך הכרח, הועב”פ לקח לו יותר מדי שלטון, לא התכונו* איפו לבחירת מוסדות נוספים ורבים, מועצה משקית בעכך וולונטרית, היא צריכה לרכז את כל מה שעשה הועה”פ וסדור העבודה: השבוע הסכים לבטול זה האחרון כי איננו מרכז בידיו את העניינים. מיכן גם סייגים במספר, שלא יגדל בבת אחת. מועצת מנהלי הענפים איננה נותנת כלום, מתוך זה מתנגד לה.

יונתן פרוכטר: ביחס לוועדות והמועצות לא נוציא תועלת רבה מהם, מחסר זמן ומרץ. גם וועדות מסוימות עובדות באופן יגע. מאידך המטרה של השתתפות החברים, מועצות תרחקנה את העניינים מהקיבוץ. מציע שהועה”פ יישאר בהרכבו כמו עד עכשיו. להגביל את סמכותו. בישיבה דן הועה”פ רק באינפורמציה. בירור והחלטות בסדור עבודה בשבת. מיהו המחליט בתוך סדור עבודה זה. רב הדברים החשובים כיום מעוברים בשותפות הועה”פ לסדור עבודה. וקיים אותו הקושי של החלטה, כך הדברים השוטפים מסתדרים עד עתה בישיבות הועה”פ וזה צריך להישאר.

משה הלנברג: תמים דעה עם יצחק פישלר. גם לאחר שאלת צבי נ. אין מה להוסיף. אין תיקון כי הוויכוח איננו מוכיח ואיננו עקבי. אמרים שהשיחה איננה מוצלחת כי איננה מבינה; איננה בקיאה; איננה במהלך העניינם. לכן* רוצים למצא דרך לסדור יותר נכון. יש וויכוח אחר, אמרים מראש שזה רע, טוב הוא המצב הקיים, אין כאן עניין של דוגמה של פרוגרמות, יש חיפוש דרך בכוון הרצוי שנוכל יותר להשתתף בעניינים, ולא יהיו רק מספר קטן של אחראיים, בקיאים ויודעי דבר. למשל וועדת ההספקה, יהיה איש עם וועדה של העובדים בשנה* זה ובינתיים* הגזבר יהיה רק מו”מ תקצבי. לכל איש יש הרגשה שרק הוא העוסק בדבר בקי בו. צריך שבתוצאות כל הבירור תבוא הבנה משותפת בצורך של ניסיון לשנות את הדברים.

מנחם ריזנר: אי אפשר שיהיה אחרת, אנשים אשר מתוך ניסיונם מאמינם שהדרך היא נכונה אומרים את זאת. אני מסכים שיעשה ניסיון של שיטה חדשה אם יש שיטה, והלוואי שתצליח. אני רואה לפני את המציאות הים יומית משום זה אינני יכול שלא להסתפח להצעות של דוד ודרור. הייתי מסכים להצעות של יצחק פ. בתנאי שנעבוד 24 שעות ביום. אני מוסיף, הגברת סדור העבודה היומי בהשתתפות החברים העוקבים את מהלך העבודה. בעיקר מנהלי הענפים. שנית וועדה לתוכנית עד כמה שיהי לה תפקיד של עבודה ממשית. זכות לחברים הללו להשתתף בישיבות הועה”פ כדי שיוכלו לעקוב את מהלך העניינים. מועצת מנהלי הענפים איננה מוסד ניבחר, צריך להשאיר את זה להתייעצות מסדר העבודה בזמן שזה דרוש קביעת זקרכן יותר מרחיק כך קובעים בשיחה כללית פעם בחודשיים. בנוגע לוועדת ההספקה לא ברור לי בדיוק, אבל המצב הנוכחי לא יוכל להמשך לא כך האקונומיה, של כל ענפי ההספקה.

יצחק נייגר: במקום וועד פועל צריך לקבוע שלושה תפקידים, גזבר, סדרן וחצרן. ישיבות הועה”פ בשאלות לגמרי, כל בישיבות הן של מועצת מנהלי הענפים רק עליהן חובה להשתתף והיתר זכות.
זכות דעה רק למנהלי הענפים, החלטות לא מתקבלות בהן באופן מוחלט, רק בירור; כל המסקנות להחלטה לפני השיחה הכללית מדי שבוע. התפקידים של חבר הועה”פ הם מקד ם ואינני רואה הצדקה שהם דווקא יהיו המרכזיים.

יצחק פישלר: טעות שהמועצה המשקית תיקח מהקיבוץ את ההכרעה. אי אפשר להסיק על העבר. כל הדברים שהועה”פ דן בהן והביא בפני המועצה. זה יוסיף רק לשיחה הכללית. מאמין שזה יכול להצליח. ההצעות של מנחם ר. אינן מבטיחות יותר.

שמואל: לא במוסדות דהיום הוא הרע, אלא באופן פעולתם. אם מי שהוא הטריס כלפי השיטה, אזי הכוונה הייתה כלפי האנשים לא העומדים על יד ההגה(לא ב וק $האישי.) דרושים שכלולים. שאלות המופיעות פתאום, צריך שתהינה רשומות בכדי שתהייה אפשרות של ערעור. מועצה משקית זהו המשך הדרך של עד עתה, יגדל רק מספר הדנים. השיחה הכללית תישאר בצורתה. אין אנו צריכים לתבוע ספים* של כמה* אנשים. תומך בהצעה של הפעלת סדור העבודה היומי.
שוימר: הדברים לא התבררו די הצורך. למען לא נעכב את הבחירות מציע לגמור לגשת לבחירות של וועד פועל ולבחור בוועדה שתכין הצעות בחורף לשאלת הארגון, ושם לדון על זה בחורף.
אליהו: הוויכוח הזה הוא מלחמת אינטרסים ואין לכסות. יש אנשים יותר מעוניינים בדמוקרטיה, והנותרים* לא מעוניינים כי בין כה וכה מנהלים את המשק.

דוד כהנא: מסכם: קשה יהיה להגדיר את הקומפטנציות של כל מוסד. על כן צריך להחליט על מסגרת לברור אח”כ לכמה אנשים לנסח את ההצעות על הסמכות ולהחליט בזמן הקרוב.
1. הועה”פ, 2. המועצה המשקית, 3. מועצת מנהלי הענפים, 4. וועדת הספקה, 5. וועדה כספית,
6. הגזבר (אחד או שניים).
ביחס לועה”פ לא היו הצעות (מלבד יצחק נייגר) ובטלו. יש רק גוונים להגדרת הסמכות. נשארת השאלה של המספר. את הסמכות מציע לברר לחוד.
המועצה המשקית. בעיקר שאלת ההרכב, הצעה אחת על יסוד וולונטריסטי, שניה מציעה נבחרת וקבועה במספר. גוון שלישי – וועדת תכנית של 3-2 אנשים, המכינים חומר של תוכניות המשק ומטפלים בו במשך השנה.
מועצת מנהלי הענפים, יכול להיות שבהגדרת הסמכות יתבטל אחד משניים או המועצה הזו או הקודמת.
הוועדה הכספית, שאלת הסמכות היא עם גם וועדת ביקורת.
וועדת ההספקה לא היו דעות רבות.
שאלת הגזבר ה סינה היא קונסטיטוציונית לא רק טכנית, אחד או שניים.
אם אי אפשר כעת להחליט בלי הגדרות הסמכות של הועה”פ ושל המועצה ואז נראה אם יש צורך להמשיך בבירור הסמכות או נסתפק.

מנחם פרוכטר: מציע למהלך הבירור להחליט על כול מוסד באופן פרינציפיוני ולבחור את הוועדה לבירור הסמכות.

יצחק נייגר: בדבר הועה”פ היה תמיד וויכוח במגמה לצמצם סמכותו, זב יותר מדי כדי למות* ופחות מדי בכדי לחיות, צריך להוציא מסקנה, מוטב לבטל את מוסד הזה, לתת סמכות יותר רחבה למועצה משקית או מועצת מנהלי הענפים היינו הך. בישיבתה הראשונה יתברר הרכב.
מתחילים ממנהלי הענפים, זכות החלטה לא צריך להיות לה. להחליט צריכה השיחה.

שיחה משותפת עם קב’ חפציבה על שאלות בי”הס
5.8.1930
(ספר 6 עמודים 104-107)

גיטא: את עבודתי התחלתי עם מספר ילדים זעום.
בחודש כסלו מלאו הבנות לחג החנוכה את רוב הזמן וגם הילדים מצאו עניין רב בזה. בחודש שאחרי זה נוספו שתי ילדות. – עבודת הילדים מותאמת הייתה לתקופת עבודה במשקים. הילדים עסקו בהכנת דיאגרמות, ציורים ובשאלות הפלחה בעונה זאת, כ”כ נעשו ניסיונות בהנבטת זרעים.
העבודה בכרם שמשה נושא מיוחד בלימודים אלה אשר למם למודי המולדת. – קראנו בסיפורי המקרא, קראנו על מיטב* פעולותיו של ננסן, וכו’. החיים החברותיים לא היו מגובשים די צרכם מתוך מספר מועט של ילדים. אולם על אף התנאים אלה השתדלנו לשמר על המסורת של ח”י.

– היו לנו שיחות משותפות על שאלות דיומא. בכלל היו מורגשים בין הילדים געגועים לחברת ילדים במסגרת יותר רחבה.

כניסת 5 הילדים מגיל הגן היה לעובדה חשובה בחיי הילדים אם כי הילדים החדשים היו רכים בגילם. את כניסת הילדים החדשים חגגנו בטיול למרחביה בכדי לתת אפשרות להתקרבות בין הילדים. בפרט בין הילדים החדשים של הקיבוץ ואלה של ח”ב. עלי לציין שהמעבר של הילדים החדשים היה יותר קל מאשר חשבתי. על קליטתם הקלה של הילדים החדשים עזרה בהרבה קבלתם על ידי הילדים הגדולים. כל ילד גדול קבל על עצמו לעזר בזמן הראשון להיכנס למסלול החיים הנהוג בקבוצה. היחס החביב מצד הילדים עזר באמת* בהרבה על קליטת הילדים החדשים.

עניין רב מצאו הילדים במשך חודשי החורף ובראשית האביב באיסוף מיני חרקים, זוחלים וכו’. משחק הלוטו שמש פרוזדור לילדים החדשים ללמוד אותיות הכתב. יש לציין כי הילדים הקטנים הראו יותר* עניין ב”לימודי” הטבע (אסף החרקים ושיחות על עניין זה) מאשר בלימודים ראשונים של כתב.
חדשי האביב מלאו הדי הפרחים ויופי הטבע שמש כר נרחב לעבודות הילדים. איסוף פרחים ויבושם שמש נושא ותוכן להרבה עבודות. – חג הפורים היה סכום של תקופת האביב. סודרה גינת פרחים. הוכנה חוברת על נושאים אלה. העבודה הזאת נמשכה עד אחרי פסח. – תקופת הקיץ אשר היגעה התחילה להקשות על עבודת הקבוצה. – חג 1 למאי מלא מקום רחב בחיי הילדים אשר הראו התעניינות רבה, אם כי בקצת שטחיות. – מחלת הגריפה(שפעת) מנעה את מלו תוכנית העבודה בתקופה זאת – משום כך היו הלימודים יותר מרוכזים בלימודי חשבון, כתיב וכו’. – הילדים גילו עניין רב בלימודים אלה.

לחג השבועות הקדשנו מעט זמן, גם מפאת אופיו הכללי בעמק אשר אינו מאפשר לפי שעה את השתתפותם של הילדים וגם לרגל המחלות. – ערכנו טיול בכל גוש עפולה ונהלל. – בא’ תמוז חלה הפרעה בעבודה נורמלית לרגל מחלתי. – תקופת הבציר היזה תקופה מלאת עניין מעשי בשביל הילדים אשר השתתפו למעשה. – הילדים חברו חוברת על ענייני הבציר. – גם עסקו בעשיית יין וצימוקים אשר עניינה אותם מאד.
הילדים עוסקים בקריאת ספרים והשיגו לדעתי את הגבול הנכון לגילם. – הילדות החדשות קוראות ספרים מותאמים לגילם כ”כ סגלו להן את המושגים היסודיים בחשבון.
תמונה יותר ברורה מעבודת הילדים אפשר יהיה לקבל ע”י עיון בחומר של עבודות הילדים.
ביחס לחיים החברתיים יש לציין כי לאחר כניסת הילדים החדשים השתדלנו לשמור על המסורת
של ח”י (ע”י שיחות). גם בעבודה בבית עשינו זאת. את עבודת סדור הבית נעשו על ידי הילדים, ע”כ שהן התאימו לגילם. – היחס של הילדים לגדולים העובדים במוסד הוא בדרך כלל יפה.
בחודשי אייר סיון נתקבלה לחברתנו ילדה אשר בשעת קבלתה לא ידענו פרטים עליה. – במרוצת הזמן התברר כי הנהה ילדה קשה לחינוך. פרוצס הקליטה היה קשה כן גם בלימודים. למרות כל הקשיים חשבנו לחכות ולהזדיין בסבלנות. בינתיים חלתה הילדה וגם אנוכי. – כיוון שלא היה לנו הבטחון כי הילדה תסתגל לחברתנו לא יכולנו לענות לשאלת ההורים ביחס להשארה
קבועה (לשנה הבא) בחברת הילדים. – מתוך זה על למדים כי יש לקבל ילדים ביתר זהירות. –

תנקה: מה היא התוכנית לזמן החופש?

גיטא: החופש מתחיל ביום א הבא. הילדים יצאו לשבוע לבת-גלים. במשך חדש החופש יהיו הילדים על המקום ויעסקו באופן חלקי בלימודים. אחרי ראש השנה יתחיל החופש הגמור עד לאחרי החגים.

לבל: מוסר דו”ח על תקציב המוסד.
במשך כל זמן קיום ח”י עמדו לפנינו שלוש שאלות: הבטחת הילדים הן במובן הכמותי הן מצב התאמתם החברותית ומצד השני השמירה על איזון התקציב.
השנה נגמרה בלי הפסד ואף עם יתרה קטנה. –
התקציב החודשי אשר נקבע לכל ילד הוא 3 לא”י
לכלכלה הוצאנו 106,200 לא”י

” גיטא 16,800 2,400 לחודש
מכשרי לימוד 1,450 לא הוצאנו את כל התקציב
טיולים 1,100 עד עתה
שונות 10,890
137,940 לא”י ס”ה
ימי עבודה: 290 י”ע בס”ה בכסף 60,420 לא”י
137,940 +
198,560
ההכנסה השנתית הייתה 208,900 לא”י
היתרה 10,490
הצעות לשנה הבאה
למספר 11 יתווספו 9 ילדים מהמקום* ביחד 20 ילד.
לרגלי זה נצטרך לקבל כוח הוראה אחד על חשבוננו, נצטרך לסדר מטבח לחוד ולהרחיב את הדירות. ע”כ יהיו דרושים:
לכלכלה 1,500 לחודש לילד
טיולים ומכשרי לימוד 200
מורה נוסף ועובדים 1.180
שונות 100
2,980 לא”י לחודש לילד
תצרבת בדירות: 5 חדרי לינה, 2 ח’ לימוד, 1 ח’ אוכל, מקלחת ומטבח.
עובדים: 1 מטפלת, 1 י”ע מטבח וכביסה, 2 מורים בס”ה 4 עובדים.
בשביל 9 החדרים הנחוצים לקחנו בחשבון את הצריף אשר משמש כבר בהוספת בית אחד.
בכדי להקל על המצב התקציבי וחברותי של ח”י הננו מצעים להוסיף 3-5 ילדים(נערים).
בנו בדברים עם הן ופילמי בדבר הגשמת ההצעה.

אליהו: אני מתאר לי הקיבוצים ידונו בשיחותיהם על ההצעה וימסרו את החלטתם למוסד.

המשך השיחה על ש. הארגון
8.8.1930
(ספר 6 עמודים 107-109)

מ. פרוכטר מתפטר מהנשיאות נבחר צבי נ.

ב. זוסמן:
שאלת הארגון הנדונה לא מצאה את ההד הדרוש. השיחה באחרונה נהפכה למלחמה, כל דקלרציות נבובות אשר אין להן ערך לפתרון הפרובלמה המרכזית אשר הוצגה – שתוף מקסימלי של החברה בהנהלת המשק.
צריך להסתלק מהנהלה מרוכזת. מגמתנו* לא לחנך* חבר מנהלים אלה לנהל את המשק באופן משוטף.
בהצעות אשר היו ואשר ניתנות* לצמצום שטח פעילותו של הועה”פ. המועצה הרצויה טרם נתנסתה בעבודה.
המועצה צריכה לטפל בענייני הנהלת המשק במשך חצי שנה הראשונה בגבושית מצומצמים. בשורה הראשונה טפול בשאלות הענפים. הועה”פ יטפל בשאלות אקטואליות כלליות של המשק.
המועצה תטפל בענפים, תוכניות ענפים, התאמת עבודות, תוך כדי קיומה היא תקבע לעצמה הקף עבודתה. קביעת הקף רחב מתחילה יכשיל את המועצה.

מ. פרוכטר דוד כ. מצעים לדון רק בשאלת ההרכב של המועצה והועה”פ ולא בהגדרת הסמכויות.

אליהו מסכים בתנאי שראשית נדון על המועצה המשקית.

. פישלר אינו רואה כל בסיס לשיחה היות ויש להרכיב וועדת ניסוח אשר תעבד את ההצעות הקיימות.

צבי נ. לפי הצעות הוצגה השאלה מי מנהל את המשק הועה”פ או הועה”פ יחד עם מועצה משקית.

דוד כ. דורש לענות על השאלה שהוצגה בדבר תוכן הוויכוח: הרכב המועצה או סמכותה.
אפרים ר.
שמואל ה.
אליעזר
שוימר מתנהל וויכוח באיזה סדר לדון על השאלות העומדות להכרעה.
שוימר מציע לדון ראשית על סמכות המועצה וכו’.

מצבעים. הצעת אפרים ר. א) לקיים את צורת ההנהלה שהייתה עד עתה.
ב) להוסיף למערכת המוסדות הקיימים מועצה משקית.
מתקבלת הצעה ב’ ברוב של 6 קולות 12-22 10 נמנעים.

מצבעים. עם דנים בשאלת על הרכב או סמכות המועצה משקית.
מערערים על תוצאות ההצבעה היות והיו 28 נמנעים – עוברים לדר היום וויכוח לפני
ההצבעה.
י. פישלר. מציע לבחור וועדה לברור ההצעות ולביאן בשיחה הבאה להכרעה.
מסכימים.
מציעים י. פישלר, מ. הלנברג, ב. זוסמן, צבי נ., אליעזר, מ. פרוכטר.
כולם נבחרים.

שיחת חברים בשאלות ארגון
16.8.1930
(ספר 6 עמודים 110-111)

אליעזר מקריא את ההצעה אשר עובדה ע”י הוועדה המכינה.
צבי נ. מקריא הצהרה בשם בנימין ז. ובשמו הוא.

שמואל. שואל: בהצעה אמור כי סמכות הועה”פ מוגבלת בתוך קומפטנציה של בעלי תפקידים, כ”כ מה הוא הגבול שבין פעולת הועה”פ והמועצה.
משה ג. אומר כי מועצה יכולה לבחור וועדות מתוכה – השאלה היא האם תוכל המועצה לספח גם חברים שמחוץ למועצה.
לונק. שואל מה הם תפקדי הוועדה הכספית והתוכנית.
ממניה. חושבת כי דרושה ביקורת מתמדת על פעילות הועה”פ.
שוימר. הוועדה הכספית צריכה להיבחר בשיחה.
הודיה. מתי תבחר ותקבע תפקידה של וועדת ההספקה.
יפלק. מה היא דרך של סיפוח החברים למועצה.
אנשל. למה לא הוצע לבחור לתוך המועצה חבר מוועדת החברים.

ניגשים לברור והחלטה על הסעיפים.
סעיף א). מתקבל.
סעיף ב). ” א) שיחה כללית וסמכותה – מתקבל.
ב) הוועד הפועל – ” (נונק מציע להוסיף איש להנהלת
חשבונות)
ג) המועצה המשקית: א) “
ב) “
ג) “
ד) ” עם תיקון
ה) “
ו) ” “
ז) ” עם תיקון
סעיף ג). סדור העבודה השבועי – מתקבל עם תיקון.
סעיף ד) ” ” היומי – “
הוחלט לקרוא ביום ג’ לשיחה

בית אלפא
21.8.1930
(ספר 6 עמודים 112-113)

1) המבנה הארגוני של הקיבוץ במשק צריך להתפתח לקראת האפשרות של השתתפות שווה של כל חברי הקיבוץ בכול היצירה המשקית ובמגמה להקטין עד מינימום את ההבדלים ביכולת ההכרעה ובחלוקת האחריות הנובעים מתוך הבדלי ידיעה, כשרון, התעניינות והתמחות, מבלי לפגוע במילוי נורמלי ומסודר של מהלך העבודה של סדור העניינם ההכרחיים להתפתחות המשק.
לשם הנהלת המשק נקבעים הארגונים הבאים:
א. השיחה הכללית.
ב. ועד פועל.
ג. מועצה משקית.
ד. סדור עבודה שבועי.
ה. סדור עבודה יומי.
א השיחה הכללית היא המחוקק העליון ולה ההכרעה בכל העניינם היסודיים של מהלך
התפתחות המשק, הנוגעים בקביעת הכוון הכללי של המשק ותוכניותיו השנתיות, השינויים
בתוכניות אלו וכן כל השאלות היסודיות המתעוררות מתוך מהלך העבודה במשק במובן
המקצועי, הכלכלי והארגוני.
ב הוועד הפועל הוא הארגון המוציא לפועל. בידו ההנהלה האדמיניסטרטיבית של ענייני
המשק בתחומי חוג הפעולה של בעלי התפקידים, הנכנסים לתוכו והם: 1) מסדר עבודה,
2) גזבר ובא-כוח כלפי חוץ, 3) חצרן.
הועה”פ נבחר בשיחה כללית אחת לשנה והוא אחראי בפני הקיבוץ בעד פעולותיו. המזכיר
ומנהל החשבונות ישתתף בעבודת הועה”פ אם גם איננו נבחר ע”י הקיבוץ.
הועה”פ ירשום את החלטותיו בספר ההחלטות.
ג המועצה המשקית נוצרת לשם שכלול הנהלת המשק, לשם הכשרת השיחה הכללית
במידה המקסימלית ליכולת ההכרעה בהנהלת המשק ולשם שתוף מספר מקסימלי של
חברים בטפול מתמיד בשאלות ההנהלה.
תפקידה של המועצה הוא לדון ולברר, לייעץ ולפקח וכן להכין חומר להכרעת השיחה
הכללית בכל השאלות הנוגעות להתפתחות ענפי המשק מצדם המקצועי והכלכלי, לתוכנית
הכללית של המשק ומהלך הגשמתה, למחזור הכספי והמסחרי של המשק, הקשרים עם
הקומכרדים(קומרדים*), ההספקה והאקונומיה, ארגון העבודה והבטחת כוחות העבודה,
תנועת הרכוש המשקי ושמירתו, יסודות הסטטיסטיקה וחשבונות וכן כל העניינים המתעוררים
בקשר עם מהלך התפתחות המשק והנהלתו.
זכות החלטה מחיבת יש למועצה בכל השאלות אשר קבלה סמכות לכך מאת השיחה
הכללית באופן מיוחד; במקרה אם לא יכלה לצאת לפועל שיחה כללית, או סדור עבודה
שבועי לשם קבלת החלטה בשאלה תכופה, המועצה מחליטה בשאלה זו.
לשם הגברת עבודתה תבחר המועצה לפי הצורך בוועדות זמניות. ישיבות המועצה
תתקיימנה באופן רגיל אחת לשבועיים והן פתוחות.
למועצה יהיה מזכיר אשר תפקידו יהיה להכין ולפרסם את סדר היום של ישיבתה ולדאוג
להכנתו, לקשר בין הוועד הפועל והוועדות השונות ובין המועצה. לפקח על העברת
השאלות הנמצאות בסמכות השיחה הכללית אחרי הכנתן להכרעת השיחה הכללית.
המזכיר יבחר בשיחה כללית של הקיבוץ.

המועצה תתכונן על יסוד גרעין נבחר קבוע ומגמתה התרחבות ומשיכת כוחות נוספים.
חברי המועצה בשנה זו הם: חברי הוועד הפועל, באי-כוח ענפי המשק העיקריים בהוספת
שני חברים שיבחרו בתור וועדה כספית ושני חברים בתור וועדת תוכנית והמזכיר.

המועצה מתרחבת: א ע”י סיפוח אוטומטי של חברים אשר יביעו את רצונם בכך לאחר
שישתתפו באופן קבוע בישיבות המועצה לפחות במשך חודשיים. ב ע”י סיפוח חברים ע”פ
הצעת המועצה ע”י השיחה הכללית.
המועצה תנהל פרטי-כל של ישיבתה ואת החלטותיה ומסקנותיה תרשום בספר ההחלטות.
ד סדור העבודה השבועי מטפל בשאלות השוטפות ממהלך העבודה והסידורים המשקיים
וכל העניינים המתעוררים מתוכם. סדור העבודה השבועי חובה הוא על באי-כוח כל ענפי
המשק והוא רשאי להחליט בכל מספר החברים. סדור העבודה השבועי רושם את החלטותיו
בספר ההחלטות.
ה סדור עבודה יומי מטפל במהלך העבודה ובעניינים המתעוררים מתוכו
באמת מידה יומית.
השנה נבחרו: בא-כוח מנדל פרוכטר
מסדר עבודה: טדיזיה (שמואל)
חצרן אשר
וועדה כספית: דוד כהנא, צבי נ.
וועדת תוכניות: דרור, יהושע כהני
מזכיר המועצה: אליעזר הכהן

בית אלפא
30.8.1930
(ספר 6 עמודים 114-120)

הוחלט להשתתף בהצגת האהל בסכום של 14 לירות.

שבימר בעניין האינצדנט שלו עם אליהו רפפורט.

אליהו האשים אותו ביחסים לא כנים. למה מעמיד את זה בשיחה. בדרך כלל אין מגיבים אצלנו על דברי עלבון הנאמרים כלאחר יד. אמר את הדברים גם בשיחה פרטית, על כן הוא מניח שבדברים לא נאמרו רק מתוך התרגזות.

צבי נוימן הצטרף לדעתו של אליהו. היו הרבה אנשים באותו סדור עבודה בשבת, היו הרבה אנשים וגם הם לא זוכרים את החלטה שאליהו מדבר עליה.

אליהו: מסביר את הדבר. ידע שאם אפשר לשנות דבר מה בעניין כמו בנין המטבח, שזה עניין לדורות, הרי זה אפשר רק בוועדה. אם החברה לא מתחשבת עם דעתו של חבר על ידי זה שחברים רבים מתנגדים לא על יסוד ההבנה של דברי היחיד, הרי מעליב וסבלנות מוכרח להתפקע. בלתי אפשרי שהחברים יחשבו שהוא חשד בהם שהם משקרים בכוונה תחילה ובהכרה ברורה, אלא הוא חושב שזה היה “אונפיר”. הוא מצטער מאד ששבימר תפש את הדבר ככה. לא הייתה כוונה להעליב באופן אשי. אני עומד על דעתי ביחס לאופן מלוי התפקיד החברתי ע”י הוועדה.
צבי נ.: לא חושב את האנשים לבלתי ישרים. היה לו הרושם שעוד הפעם ידונו על הדבר. נספח לדעתו של אליהו שזה היה מעשה לא חברותי, המלה לא כנה (מילה לועזית/פולנית), לא חושב לנכונה.
ארטק: לא הייתה החלטה ברורה, הוא פרש את ההצעה, בדבר* חדר אוכל יזמנו את אליהו. דנו על כל מיני דברים אחרים.
אליעזר: הוויכוח בסדור עבודה היה ארוך, נגמר בזה שצריך להזמין את אליהו. ארטק לא הסכים, פודי הצהיר שיש החלטה שהוועדה לא תעשה זאת.
שוימר: השתמש בביטוי לשם פרובוקציה כי הרגיזו אותו החברים והקיבוץ מתנהג תחת כל ביקורת. חובת היושב ראש לעשות דבר מה נגד עלבון חברים. חשוב לי איך להבא יתייחסו בביטויים חרפים בשיחה. אליהו צודק בטענותיו כלפי הקיבוץ, אבל הוא לא אחראי בעד זה. לא ראה כל אפשרות עוד הפעם לדון יחד עם אליהו כי חשב את הדבר למסוים ולא הי לו מה להוסיף.

הצעתנו: בזמן שחבר משתמש בביטויים חריפים, להפסיק את השיחה ולהוציא את החבר מהשיחה.

קובה: מציע לדון על הצעה של שוימר.
הנקה ל. לא לענש את החבר לא להשתתף בשיחה.
אליעזר: החבר המעליב צריך להסביר את דבריו, לא כלם הבינו באופן שווה את
המלה לא כנה (מילה בלועזית/פולנית).
שוימר: לא בא לשיחות אם כן נענש. אליהו לא ידע את הביטוי (וויכוח בלשני).

סעיף שני:
צבי נ.: המצ הדביקו כרוזים בחד האוכל, שוילים קרע את הכרוזים לגזרים וירק עליו. מספר לפי דברי אנשים שראו את המעשה. פרדק אמר לו: אל תהייה שוטר. ועזב את האולם. נמצא גם אפרים ט. העיד: גם כן רציתי לעשות ככה. בלילה הורידו עד שני כרוזים שנדבקו מחדש, מראה שהייתה כונה בדבר.

רואה בזה לא שאלה פוליטית, אנחנו הגענו לזה שלמרות ההבדלים יש לכל אחד חופש של מצפון ודעה, ומביע אותה. היה הכרחי כדי להמשיך את חיינו בתור חברי קיבוץ ולא בתור בעלי דעות. נדע לשמר על הטולרנציה המוחלטת. המעשה הזה הוא פגיעה בעקרון הזה. שוילים הביע בוז לדעה המתכסה* עם דעות הרבה חברים בקיבוץ. (באנשים האלה אלא כלספק). דורש שהקיבוץ יגנה בהחלטה את מעשה שוילים, ובזה ידוע את הטולרנציה שהייתה עד עכשיו.

שוילים: לא צבי נ. וחבריו הדביקו את הכרוז, לפרדק לא אמר: שלא יהיה שוטר וגם לו יש הזכות להוריד כרוז. לפני 4 שנים קם חבר ואמר: הוויכוח הפוליטי הוא אקדמי, לכל חבר יש דעה משלו, יש כנראה אנשים שחושבים שיש להם ניסיון בדרכי החיים, ומניחים דם צפרדע בעורקי אדם. שייכות למפלגה ז.א. שאת עלבון המפלגה הוא מרגיש בדיוק כמו פועל בעיר. ברגע שאיש נפגע, מוכרח לדרוש את הסטיספק דעה* שלו מבלעדי זה אין זכות קיום. מסכים עם צבי שצריך להיות חופש הדעה, אבל לא דרך שקוצים וגדופים, דורש גם טולרנציה כלפיו. ביחס לכרוז: לא רוצה שעור קומה מוסרית בין החברם. מסכים עם אליעזר שלא ייכנע לכל ענש בקיבוץ, לא נשארת לחבר דרך אחרת מאשר להגיד. בחיי יום יום משתמשים מילה וולגרית לא צריך עם כן בכרוזים. מצטער על זה, שהם נאלץ להוריד את הכרוז, שמר על הטולרנציה.

פרדק: ראה להוריד את הכרוזים, שאל אותו מה אתה עושה, על הדבר: על תהיה שוטר,
ענה: אתה כרגע שוטר.
קובה: ראה שקרע את הכרוז, זרה לרוח, וירק אחריו. השני היה במצב שיכלו להדביק אותו בחזרה.
נזדעזע למראה הדבר, שמע גם דברי אפרים. קבל את זה בסתירת לחי בלבד שהכרוז נעלם גם בלילה.
אפרים ר.: לא חושב את הקשר בין התרגזות הרגע ובין הורדת הכרוז בלילה.
קובה: שוילים מצדיק את מעשהו, אם כן לא הייתה התרגזות הרגע, אולי מצטער אבל מצדיק. בשבילו חשוב אם יחזרו דברים כאלה. בעניין לילה: מעשה שוילים אפשר לאנשים אחרים לעשות זה בלילה. (קרו כבר מקרים כאלה).
יצחק נייגר: לסדר היום: החבר שיוריד את הכרוז בלילה יופיע*.
צבי נ. רואה בהצדקת המעשה את הסכנה. מסכים לביקורת בכרוז הסגנון. – גם כרוזי המפ. המא. השתמשו בדומה. אנחנו לא צריכים להיכנס לתוכן וסגנון הכרוז, הוא לא היה קורע כרוזים, לא מסכים שענש בחברה זה דבר בלתי אפשרי, מאפשר את החיים, אם הקיבוץ לא יגנה את המעשה בזה למזק את החוקה הקודמת.

שוילים: מצטער על המעשה, אבל מצדיק את המוטיבים (צבי נ. מזכיר שלא רוצה לדבר על תוכן הכרוז). אופי הכרוז – חתירה תחת היסוד המוסרי. הכרוז – אצלנו לא יקנה לבבות, היה רק רצון לגרות.
אפרים ר.: לא רואה אפשרות להגדיר את המעשה בתור בלתי פולטי, יש עקרון של תעמולה חופשית אבל לא להפוך את המקום הציבורי למקום שמפיצים על החברים גדופים וזלזולים אשר גורעים מהחברים את ההרגשה שחדר אוכל הוא הבית שלהם. מפלגה – זה לא רק מרכז המפלגה, אבל כל החברים במשך כל השנים תלתה המפ. המא. רק כרוז אחד.
מציע לאשר את ההצברה של שוילים
דרור: מסכים עם עצם ההצברה. לא מצדיק את תוכן ואופי הכרוז, אולם אם יש חופש הביטוי לאיזה זרם אי אפשר להטיל עליו תוכן או אופי זה או אחר. המומנטים המלווים, כמו בדברי אפרים ט. הורדת הכרוזים בלילה, אי אפשר לקבל דעות פוליטיות אפשר להביע לא בדרך המקובלת בעיר אבל זה עוד לא מצדיק להוריד כרוז, יתכן שחלוקת כרוזים היא יותר נכונה אבל אי אפשר להציע את הדבר לאיזו שהיא מפלגה, ולכן יש להתגבר היות ויש מרחק לשטח פוליטי בין החברים, בטח גם שולים לא טבוע בפוליטיקה שלא יוכל להתגבר על אופי של כרוז.
אפרים ט.: לא רוצה להעלות את דבר קובה בזמן המעשה – לו הייתי רואה, הייתי נותן סתירת לחי.
סמט: מציע – היות וחדר אוכל זה מקום ציבורי, בית, כל כרוז או מודעה מרחיקה, תעבור וועדה ותאשר לתלות אותו, אז אין זכות להוריד אותו.
בולק: (שולים מסכים לטולרנציה) מפלגה לא משחקת בטוי איסטניסית, בשבילם העיקר זה התוכן, אם לא נותנים לו להשתתף בבחירות לקונגרס להביע את דעתו בו זה זלזול יותר גדול מאשר כל טון. בית אלפא לא יכולה להעביר שום צנזורה! מוכרחה לקבל בטולרנציה כל כרוז שמופיע בארץ. נפגע גם לא פעם על ה”דבר”. המעשים המסתתרים תחת המלים היפות, פוגעים בו באותה המידה. – מציע – רשות* להודיע לכל חבר בדרך שהמפלגה חושבת אותה לנכונה.
צבי נ.: מסתפק בהבעת צער של הקיבוץ, לא מסכים להיכנס לשיחה הדנה על דרכי תעמולה של כל מפלגה ומפלגה. מציע שהקיבוץ תביע את צערה ובזה תאשר את החוקה.
בנימין: מצטרף להצעה. הנואמים קודמים ידעו להסביר את הטולרנציה לפי רצונם. בשבילו חשוב אולי* הדדיות*. פוגע האפן של הכרוז, מתנגד להשאיר את ה(מילה לועזית/פולנית), כי בזה נותנים מקום להופעות דומות, להתפרצויות. גם מעשה שוילים היה (מילה לועזית/פולנית),
מציעה – בחדר אכל אין כל מקום למודעות מפלגתיות.
יוסף פ.: מפריד: 1) שוילים והקיבוץ מצטער על המעשה שלו. 2) מצטער על שהמקובל נתן מקום לאינצידנט כזה, ולהבא עלול לתת מקום.
יצחק פ.: אין מקום לא להגיב על כרוזים. מצטער על זה שלא הוא היה שהוריד את הכרוז. ברוך הרגע שהגענו לנקודה זו.
צבי נ. מצהיר: מתנגד לכל שנוח של (מילה לועזית/פולנית), בכרוז הזה אין מלה נגד
המפ. המאו. רואה בכל רק ניצול של המקרה. ילחם בכל הצעה הבא להפוך את היסוד האלמנטרי לקיום הקיבוץ. יצביע בעד החלק הראשון, ולא ייתן להצביע בעד השני.
אליעזר: מציע להפסיק מסיבה זו שאין לצבי נ. כל זכות לא לתת להצביע.
צבי נ.: רואה בחלק השני דבר פוליטי שיכפות במשהו, ולכן מתנגד.
אפרים ר.: הצבעה בעד שני חלקים יחד, ז.א. הצהרה של שוילים.
אליהו: מציע להפריד את 2 שאלות.
צבי נ.: מתנגד שאחרי ההצעה הראשונה הבעת צער הקיבוץ, תעמודנה 2 הצעות הבאות. רואה בזה דמונסטרציה פוליטית, מקום להתפרצויות.
יוסף פ.: בטולרנציה שהוחלט בה, השימוש בה נוצל, משום זה יש לקבל את הצהרות של השוילים שהשימוש בט. הייתה המקור בשבילו, ותנוצל גם להבא אנשים שונים. אין חשש שמי שיצביע בעד שימוש לא נכון של עט. ולא בט. בעצמה. הצהרתו של ש. יש לקבל.
דרור: החברים תומכים לאחד את ההצהרה הזאת. מינימום אפשרי – אולי*, אם כן אין לדרוש יותר מהבעת צער. לא מתווכחים בנימוקים פולטים, לזה משמשות מפלגות, אנחנו מדברים רק בענייני הקיבוץ. לכל יש אפשרות להגיב בכרוז, אבל לא ביד. מציע לתת להצביע רק בשאלות חברתיות.
אפרים ר.: שני הדברים (חברתיים ופולטים משולבים) אין לפריד בניהם. הופעה (ביגרות) הורסת אם תולים כרוזים על הקיר שמעליבים אותנו.
משה גולדנברג: יש הצעה של שלום עם נימוקים והצעה בלי נימוקים של צבי. על כן אני מוצא שצריך להצביע קדם ואם לא יסתפק בזה אפשר להביא את הצהרה.
אנשל:
שויבמקו: מציע הקיבוץ מצטער על שוילים למרות שבא את הנימוקים הנפשיו שהביא.
ממינה: יוזק ואפרים ר. אמנם בעד טולרנציה אבל אני* בעד זה שאפשר להוריד כרוזים.
אליעזר: הגישה להצבעה לא על המקום. כל קבלת החלטה בקשר עם הצהרה של
שוילים (טולרנציה) צרחך לקבוע את ההלכה טולרנציה. מה צריך להיות המכון בקשר עם היחסים בין הזרמים. בלתי אפשרי להפריד בין כלל השאלה איזה מנהגים צריכים להיות קבועים. הוויכוח על השאלה היסודית הזאת מוכרח להמשך אחרת א”א לגשת להצבעה. נחוץ בירור מקיף יותר.
דרור: אולי מעטים כמו אליעזר ששכחו מה זה טולרנציה לכל ברור שיכול גם להבא להשתמש במעשה כזה ולהצטער אחר כן. מציעה טולרנציה בלי כל הגבלה, אנחנו יכולים להחליט שאנחנו מצטערים על המעשה הזה.
אליעזר: יש פרסוק בין 2 זרמים, אני אינני משוחד ויכול להתבטא באופן חופשי למרות שיכול לפגע במישהוא. הכרוז של פעלי ציוני שעליו דובר קרוב לי לדעה אלא האופן הוא לא שונה מהאפ שהתרגלתי לראות בה תמיד. אני מוצא שההגב לא יכולה להיות אחרת מאשר זו של שלום. שאל
אני אומר: שאני אינני מאמין באפשרות של טולרנציה. אינני מאמין שהקיבוץ יוכל להתגבר על הקשיים להבא.
1) השאלה שהדבקת* כרוז היגעה למשבר, נחוץ לעמוד על נקודה זו.
האם צריך לקים את המנהג הזה? אם יהיו בטחונות שכרוזים לא יפוצצו את החיים החברתיים, רק אם חברים כן יוכלו להתגבר על עלבונות בכרוזים.
2) אפשר להגיד שבחדר לא יהיו כרוזים, צריך למצא אפשרות ברחוב למצא מקום בשביל תעמולה, פתרון פולטי.
אחרת אני חושב הדרך* היסודית צריכה להיות טולרנציה גמורה מוכרחים להגיע לידי חינוך עצמי בשביל* להתגבר. לו הדרך כזאת קבענו לנו מזמן לא היה צריך לבוא לידי אפשר להשלים לזה בתור ניסיון.
בנימין: אני מסכים לדעה כי ההצעה הזאת היא לא נאה לחברה שקבלה עליה שילחנק לטולרנציה. אני רוצה להסיר את כל אפשריות של חנוכים. לדבריו של צבי (השאלה רק חברתית)
אני שמח מכיוון שחששתי שהיא תהפוך לפוליטית. בדבריו האחרונים של צבי יש טעימות פוליטיות.
אני חושב שאם בשביל צבי הבעה חופשית של זרם מסיבת פוליטית חשובות, אני אומר רק מסבות חברתיות. הצעה הזאת איננה פוגעת בשום זרם.
אליעזר: דרושה מסדור עבודה להפסיק.
דרור: מציע לגמור במעשה זה.
אפרים ר.: שאלת הצבעה ל
קובה: מציע לסיים ולהחליט.
דוד כ.: מתנגד, מציע לדחות את הברור.
דוחים לשבוע הבא