סידור העבודה

2.6.1930

(ספר 6 עמודים 75-77)

דוד כ. ענייני בניה לא התקדמו השבוע. עומד לבירור חדר האוכל – כנראה בבלו מסכים לקבל את תוכנית קרקואר אם לא תעלה בהוצאות על קויפמן. עתה מתעוררת שאלת חדר האוכל
( כגון מספר המשפחות וכו’ בבלו אינו מסכים לחשב על 60 משפ. מחוסר פרספקטיבה לקרקע; אולם באופן לא רשמי הסיכויים לקרקע הוטבו, כנראה שיש לפנות לרופין, המ”ה אינו תומך בנו בלב מלא. לפני כמה חודשים החלטנו בהחלט לדרוש 160 מ”ר, האם אפשר ללכת לפשרות או להתמיד בעקשנות; אבקש הוראה מפורשת. – הכסף ישנו, התוכנית יכולה להיגמר במשך
6 שבועות, אבל המו”מ ימשך בלי ספק. – מכפי קכן העזרה נשארו 1600 לא”י שצריך להקדישן לבניין בתי-דירה אצלנו וח”ב (לפי הסכמת כל המוסדות). לפי הצעתנו בישיבה בין 2 המשקים: יבנו 2 בתים בכל משק ויישארו עוד 150 לא”י. ח”ב דורשת להשוות את הפרופורציה 3 בתים לח”ב.
אם ח”ב תעמיד לפני המחלקה את שאלת בניין רפת שלישת אזי הם יזכו.

שוימר. מציע לדרש מהסכום הזה את המשך הכביש בשורה ראשונה. – דוד מבטיח להתעניין בשאלת הכביש ואולי לנהוג לפי זה.

דוד כ. מחר יחנך ביה”כ, לבל ידבר בשם בית אלפא, אחד מאתנו יקבל את המפתחות. מצעים
שקה”ק תקבל ע”ע את ענייני הכנסות מדמי כניסה ותשלום לאיש שלנו שיתעסק בהכנסת תיירים.

מתעוררת שאלה אם כדאי הערב לדבר על הבאת ההורים מחו”ל מפאת מעוט
המשתתפים בשיחה. – מסכימים –

אפרים ר. אין לנו תוכנית לאורך שנים של הוצאות הדרושות להבאת והחזקת ההורים. עתה יש לדבר על מקרים בודדים שלפי החברים הנגועים עומד ההכרח לכך. גם לנו יותר קלה תהייה צורה זו של תמיכה בהורים (ע”י כלכלה על המקום). במובן זו תהיה עזרה מלאה במקום חלקית במקרים רבים, כי אנו מתעלמים בהרבה מהמחסור אצל ההורים. ביחוד תכביד שאלת הדיור. יתכן שנבהל בפני אפשרות של ריבוי בצורך להבאת ההורים, כמובן העתיד מעורפל בפני עינינו. – אבל אין אפשרות לעזרה תמידית אחרת. אל לנו לחשוב שכל ההורים יזדקקו לעזרה כזו ועל כן יוצר ישוב שני מקביל, אבל לו היה גם הכרח כזה לא היינו יכולים בשום אופן להתעלם מזה.

מנדל ר: אין להסתלק מחובה זו, אבל את הספקות יש להביא: שלי הן: דעתו של דוד שמוכרחים להתחלק עמהם בפת לחם הקיימת. אבל אין לקבל זה בתור כלל, רק במקרים שאין כל תומך, או שאין פרנסה של 50% לפחות רק אז אפשר לקחת ע”ע. כי אם יש תומכים בחו”ל, אלה יסתלקו בוודאי. שנית שאלת הדירות ושאלת האקלים (אצל אנשים זקנים). יוצא שבקיץ נצטרך להחזיקם על הכרמל וכו’. – ההבדלים החברתיים והדתיים יכבידו על ההורים – חוששני שההכרזה על כוננות לקבל ע”ע את הכנסת ההורים הנה יכולה להתפרש כפרצה שאפשר בכל פעם להשתמש בה בלי בחינה מדויקת של כל מקרה.

דוד כ: מפליאני שהועדה הסתמכה על דעתי. אני יכול רק לחייב רק מקרים. אני מסכים עם מנדל ר., א”ק לדעתי הדבר הזה נחוץ לבירור היטב במקום. מצד הכלכלי אני מסכים עם דעת מנדל ר., במקרים האקטואליים נדמה שהיינו נחפזים במקצת (דירות, אקלים) ביחוד
קשה 7 הורים בפעם אחת. לדעתי יש רק להביא 2 הורים כרגע. –

ממינה מציעה לפתור את השאלה הזו יחד עם כל העמק במקום יותר בריא. –

קובה: מסכים למנדל ר., אני איני מקווה לתוצאות יותר טובות של התאקלמות מאשר הסבתא פרוכטר. ההוצאות בלי ספק תהיינה כפולות. ברור שיבואו הורים ארצה, לדעתי במקרים אלה יש לסדרם מחוץ למקום. –

משה ג.: מצטרף לחוששים. הניסיון במשקים אחרים אינו מעודד. מקבל לבחון את הצעת ממינה. –

יצחק נ.: אם עד עתה עזרת קרובים הוציאה חברים מהמשק, עוד יותר מזה הבאת ההורים ע”י צרכיהם הרבים. –

תמר: א”ג החששות נכונות, אבל הערה הממשית היחידה בצורה זו הכרחית, נוטה להצעת ממינה, שאלת דירות קשה. –

דרור: לפני שבועיים הודיעה הועדה על עובדה של הבאת הורים, עתה מתברר שיש התנגדות כללית יסודית. למעשה יש לבחון כל מקרה לחוד וביחוד את הצד הכספי. ברור שיחסנו לצרכיהם תהי כמו לבית-ילדים. ברור שיוכרחו רבים עוד להביא את ההורים. גם בעבודה לא נוכל להעזר אפילו כאשר בעין-חרוד. ע”כ יש לשקול כל מקרה ואפילו אם הכרחי, להוסיף עוד על התמיכה בחו”ל. –

פילק: יש דעה כללית ברורה, אולם לא נוכל להחזיק בפרנציפ של מניעת ההורים מלבוא, כי המצב שם קטסטרופלי, יש לנקוט בתנאים שמנדל ר. העמידם. גם אני קובל על שהועדה עסקה בשאלה זו באופן בלתי בוגר, על שעשתה צעדים טרם התברר הדבר. – יש לבחון כל מקרה באופן חמור. –

קובה: למה הועדה לא התענינה במקומות אחרים, אני נוכחתי שהניסיונות האלה לא הצליחו. על כן הפתרון צריך להיות לסדר אותם בארץ. על הועדה להתעניין במשקים אחרים ובארץ לאפשרות סידורם. – יש להתחשב גם עם נימוקים לא כלכליים. –

אפרים ר.: הועדה ראתה בישיבתה את הקשיים וגם לא קבעה את הצעתה כפרנציפ. יש שאלה של בחינה יותר חמורה. בנוגע לסדור ההורים בארץ, אפשר להתעניין, אבל זה הרבה לא יעזור. שאלת הדירות תקשה אם לא נמצא אמצעים נוספים; בנוגע לסידורם בחוץ נחוצה איניציטיבה(יזמה) מצדנו; להצעת ממינה: מושב זקנים יתקבל ע”י ההורים באופן שלא יאפשר להביא אותם.- א”כ יש לבחון כל מקרה ובמקרה הכרחי יש לדאוג לסידורם הכי מתאיים עד כמה שאפשר בחוץ.-

נונק: הנני עובד 3 שבועות במזכירות ונוכחתי שיש לעבודתי היקף גדול מדי, עד כדי אי-אפשרות של התעסקות בחשבונות – מציעה להעביר מזרחה את המזכירות כל זמן שהמרכז הוא בחצר הישנה. – מודיע שלא יוכל לעבוד בתנאים אלה. –

סדור עבודה כללי

14.6.1930                 מוצאי שבת

(ספר 6 עמודים 78-80)

מנדל. הפסקנו דישה בכדי לעבור לשדה שיש בו חשש מכת עכברים. נגמור שדה זה אחר כך
חפצי-בה תקבל את המכונה.
החיטה תישאר כשבועיים בשדה והסכנה רבה שתבואה רבה תאכל מעכברים. יש צורך לגייס
הרבה אנשים לערום, אולם אין לצאת* אנשים מסיבת המחלות המרובות.
בשטח אינטנסיבי נתחיל הכנות לאספסת בשטח 35 דונם. תירס גרעינים כשליש לא יקבל
השקאה. האספסת הזרועה* נקצרה כבר פעמים יש עשבי קיץ.

קליברג. היות ובגוש המערבי גמרו לדוש, צריך להביא עוד מכונת דישה.

מנדל. זה כרוך בקשיים, כדאי לקבל מכונת Kisi

קובה. ראה בשדה את הנזק הרב של העכברים.

בנימין. אנו לא עושים די בכדי להציל את שדותינו, כדאי להוביל במהרה כי הסכנה גדולה. צריך
גם לערם בשדה לערמות גדולות בכדי להציל את התבואה.

דרור. אני נמצא בשדה, אמנם יש מכת עכברים אולם יש כאן הפרזה, הנזק איננו כל כך רב.
בעבר הג’לוד גם בשנה רגילה ראינו נזק לא פחות מהשנה. אני רואה בחיטה שדשו כבר,
רואים שבלים רק מתחת לערמות. לכן אין לאמור שיש כאן מכת עכברים יוצה-מהכלל.
אולם בנוגע להבא מסכים להשיג עוד מכונה לדישה, גם בכדי לגמר מהר את הדישה
ערום הוא כדאי לכל הדעות.

סקלרץ. רואה שדרור טעה הרבה ערמות נשארו בלי שבלים.

לונק. לסדר הדשה, שדה ע”י סחנה הקציר היה רע ואי אפשר לערם, לכן נחוץ לדוש שם במהרה
עוד לפני החיטה שאפשר עוד להשאיר אותה.

מנדל. מסיים, לעשות גיוס של 15 איש ולערם לפי הסתכלות בשדות, יחד עם זה לנסות להשיג
מכונה במזרע, או במקום אחר. אולי במשמר העמק.

פילק. האם מוכרחים לתת לחפצי-בה את המכבש.

מנדל. אם נשיג מכונה חפצי-בה תוכל לקבל את בקטנה ואנו נדוש בגדולה, בנוגע לסדר הדישה
נחליט בזמנו.

דרור. מצע לא לדחות את הדישה אלא לעניין גם את חפצי-בה. נחוץ להשיג מכונה איזו שהיא
אם גם לא Kisi. בנוגע לערום להקדים בשעורה מסבת הנשירה.

טג’ו: השדה אחרי גמר הדישה מלא אלומות וקשה לשמר אותו מהעכברים, יש נזק כדאי לגמר
שדה לגמרי.

מנדל. בקשר עם העבודה נחוץ יהיה לכרם כ 15 איש לבציר, יש הורדת חצילים, הובלת זבל, הכנה
לאספסת וכו’. וכיום אין אף איש לעבודות אלו. מספר החולים כ25. ויחד עם נסיעות בכשר
עם מחלות כ 30 איש. (הערה יש גם עשורת משלה רבה). אין לחשוב שעבודה תסתדר כך
מבלי לעשות דבר-מה מכריע והקושי הוא בזה שאי-אפשר להביא אנשים מסבת מגפת
הטיפוס. יש אנשים שרוצים לבוא, ועלינו לראות כיצד לפתור את השאלה הזו, אם לא
נגמור את העבודות הנ”ל בזמן תתוסף עבודת קטיף התירס.

בישיבה היום הוצע מהנוער העובד לשלוח אלינו מספר אנשים, אנו סרבנו, חפצי-בה
מקבלים* אנשים, יתכן שישנן אפשריות להבטיח אנשים חדשים מהתדבקות, אולי ע”י מטבח
מיוחד אולם זה כרוך בהוצאות הדרך לכל איש 120 גרוש והסדור המיוחד יעלה ביוקר. יש
אפשרות גם להוציא את שלשת אנשינו מעבודת תעלת הבטון. אולי גם פועלי הבניין יתרצו
להישאר כאן איזה זמן. בלעדי איזה שהוא סדור אין יכולת לעבור את העונה.
יש השערה שאם יעברו כמה שבועות בלי מקרים חדשים אפשר יהיה להביא אנשים.
אולי זריקות* תועלנה.

קובה. אולי יש אפשרות שיאכלו בחפצי-בה ונקטין את שטח מגע כי מטבח מיוחד עולה ביוקר רב.

צבי.    צריך להתייעץ עם רופא בדבר זריקות או אמצעים אחרים.

משה ג. מדברים לאחר שלשה שבועות אולם מה נעשה בשבוע ובשבוע הבא כשיתחיל הבציר ואין
אנשים. לדעתי צריך מיד להביא אנשים לעזרה ולעשות כל הסדורים.

דוד כ.  איזה הוא אחריות גדולה להביא אנשים במצב כזה וצריך לשקל את הדברים.

פילק.   מדוע לקבל דווקא מהנוער העובד שהאחריות גדולה, צריך לחפש אנשים אחרים.

מנדל.   בקשר עם שמירה נחוצים 2 שומרים לכרמים, 2 לבית ו 2 לשדות וזה מקשה לאין שעור.

מצעים לתת למנדל ריזנר חופשה במקומו יסדר את העבודה פודי. במקום פודי בתור
חצרן מצעים את אשר. בנימין מתנגד לזה מפני שנחוץ עוד איש לטרקטור. זה יסתדר
בעוד מספר חדשים. בקשר עם בחירת וועד הפועל לשנה הבאה. את דרור לא כדי להכניס
כעת לעבודת הטרקטור מפני שהוא יצטרך להיכנס לוועד הפועל – במקומו כדי יותר
להכניס את ישעיהו אשר יוכל להישאר בתור קבוע.
מתווכחים הרבה על זה שאשר מטעמי בריאות לא יוכל להמשיך בעבודת החצר ולא כדי
שהוא יצא את הענף שלו. – אבל אשר רוצה לנסות במשל 4 שבועות ויראה. מצעים שאשר
יעבוד עד דצמבר ובחורף אפשר יהיה להחליף אותו. בנימין דורש לקבוע תכנית עבודה
של הטרקטור לפני שמחליטים להוציא את אשר.
אשר ינסה לעבוד בחצר חדש ימים.

שיחה כללית

28.6.1930                   

(ספר 6 עמודים 80-83)

אפרים ר. בנימין פנה לוועדה בעניין בודלק מן: הוא רוצה להביא ארצה את בן אחותו בן 9 ¼ ההוצאות תחולנה על הקיבוץ והיתר על הקיבוץ. הילד הנ”ל צריך בכל המובנים בקשר עם האשורים* בבית הספר להיחשב בתור ילד הקיבוץ. – הוועדה מסכימה ומבקשת את אישורו של הקיבוץ. –

שמואל. חושש שלא נוכל לדאוג לחינוכו של הלד על המקום.

קובה.   חושב שהיה קשה להתחייב לחינוכו של הילד מפני שיש קושי בשאלת החנוך בשביל הגיל הזה. – מציע לדחות את שאלת הבאת הילד על גמר ברור השאלה בכללה. – אינו חושב* מי מוטלת עלינו חובה לחנוך הילד זה.

מנדל פ. מציע לדחות את ברור השאלה. –

שאלות ארגון

דוד כ. חברי הועה”פ חושבים כי קביעת האנשים אשר ימלאו את התפקידים חשובים צריכה להיות קודמת לברור מקיף של שאלת ארגון. אנו מצעים להפריד את הדו”ח על שנת תר”צ מברור שאלת ארגון. –
בשנת העבודה התחיל לבוא שאלת ארגון ההנהלה אלילך הוא עלה בתיהוי, הברור לא נגמר והועה”פ הורכב מתוך הכרח. על כן עלינו להתחיל בברור השאלה הזאת בהקדם למען שלא נעמוד תחת לחץ של עבודה. – עלינו לברר ע”כ שצורת ההנהלה מתאימה לצרכי המשק והחברה ואיזה לקויים חדשים נתגלו בשנת עבודת ההנהלה. – דעתי כי צורת הנהלה היא מתאימה
בהחלט – אם בחירת האנשים היא מוצלחת. הרי היא ערבה בעד עבודה פורייה. – ההנהלה מורכבת ממספר מצומצם של אנשים אשר מוצאים לפועל את החלטותיהם (באשור ועה”פ) בהתייעצות עם כמה אנשים מחוץ לועה”פ או במקרים ידועים עם השיחה הכללית. –
אופן זה של הנהלה מבטיח את המהירות של ההוצאה לפועל. עלינו לזכור כי יש קושי רב בכינוס מתמיד של הפורם של השיחה ביחוד בחדשי הקיץ. ההופעה הזאת היא לא מיוחדת לנו – היא הופעה כללית בכל הקבוצות, אף הקטנות. – למרות שהננו משק צעיר ואף* טרם הגענו לביסוס, למרות הכול לא הצלחנו בארגון הנהלה כללית של המשק. לא השיחה ולא הוע”פ טפל בשאלה הזאת. – הועדות אשר הונהגו לפני שנים לא הצליחו להביא את ברור השאלות בפורום עד תומן. השנה לא היו גם הועדות. – הייתה* פעם הצעה של יצירת גוף בינים (מועצה משקית). – אני ממתנגד לזה כיון שהגוף הזה ייטול את חיוניותה של השיחה. – בשנה שעברה החלטנו על יצירת הועדה הכספית. הועדה – מועצה כספית הזאת לא פעלה ולדעתי אין לה מקום. יש רק צורה אחת לארגון הענף* הזה והוא: 2-3 מחברי הוע”פ אשר יש להם ידיעה בענייני הכספים מחלטים בתוך הועה”פ על הוצאה והצעה לשיחה. – ענייני הכספים הוצאתם לפועל צריכים להיות מצומצמים בין מספר קטן של אנשים. – מועצת מנהלי הענפים עבדה אומנם השנה, אולם במידה מועטה. – אולי מפני שהיא התאספה לעתים רחוקות. אולי אפשר להרחיב את שאלות הגוף
הזה, – ואז הוא ימלא תפקיד חשוב בהנהלת המשק.
לקויים הם רבים ונקבעים הם ע”י גורמים אובייקטיבים; אולם איני חושב כי נוכל בזמן קצר לשנות באופן ניכר את פני הדברים. – מספר האנשים האקטיביים גדל והייתה להם האפשרות המלאה להשתתפות. – בזמן האחרון נתמעטו סדור עבודה השבתיים, הסיבה לכך היא עייפות החברים, אמרתי שעמדנו לפני הברירה לקרוא לשיחה או לסדר את העבודה. –

עכשיו עלי לעבור לחלק השני של השאלה: צורת הארגון הזאת מבחינה חברתית: התוצאות החברתיות של הארגון הזה הן גלויות לעין במובן השלילי. – ההנהלה הכללית הלקויה של המשק היא מגרעה חברותית רבה, היות והנהלת המשק מרוכזת בידי מספר מצומצם של אנשים. יתר החברים מתוך מוסר פעילות או מפני חוסר האפשרות לכך עומדים מהצד. נוצרת מסורת בפתרון שאלות. השאלות נעשות יותר מסובכות וע”י כך יותר ויותר קשה לחברים להיכנס לעובי הקורה.
השאלה היא, באיזו דרך להבטיח גם את סדור העניינים גם את פעילות החברים.
בשאלת הנהלת העניינים האם (    ם) איני חושב כי אפשר לשנות את פני הארגון, כלומר העניינים צריכים להיות מרוכזים בידי מספר קטן של אנשים. –
שאלת התקציב עמדה השנה רק בראשית השנה ובפעם השנייה אחר מחצית השנה. השאלות המפורטות של ההוצאות לא עמדה לפני השיחה ואני חושב את הדרך להכרחית. זאת למדנו בשנה שעברה אשר דווקא הרבנו בברור השאלות המפורטות האלה. – ללא הצלחה. –
אני צינתי בקווים כללים את כל השאלות מבלי להתעכב על תיקון הדברים, והערכת הלקויים מבחנה חברותית. – אני חושב כי לועה”פ צריך לבחור לפחות איש אחד אשר יראה בקיאות מספקת בשאלה כספית. – אותו הדין בעניין סדור העבודה. – את שאלת המועצה המשקית יש לברר כדי לבסכ** יותר את ההנהלה הכללית של המשק בהשתתפות מקסימאלית של החברים.
לועה”פ יש לבחור מחוץ לבעלי תפקידים 2-3 אנשים. –

שוימר. שואל אם יתר החברים מחוץ למנדל ר. ודוד היו אקטיביים בשאלות כלליות של המשק. –

מנדל ר. שאלת הארגון שלנו לא תוכל למצא את פתרונה באותה המידה כמו שהיא דרושה במשק כמו שלנו. – נשאלת השאלה האם התקדמנו בארגון של המשק. ישנן שתי כוונות לארגון שלנו:
א) חברותית פרטית ב) כלכלית משקית. – חשוב מאד מי ממלא את התפקיד כי זה קובע בהרבה את אופן הארגון. – אנחנו איננו יודעים תמיד את גבולות אפשריות הארגון שלנו. –
דעתי היא כי בשאלת העבודה וארגונה נכשלנו השנה. – המשבר הקשה אשר עובר על החקלאות העולמית מורגש גם אצלנו. – נוסף לזה קיימים אצלנו קושיים שונים אוביקטיביים וגם התלויים בנו. – לפעמים אנו משלים את עצמנו כי צורת החיים שלנו תוכל לשנות את חוקי בראשית של החקלאות. – –
הרגשתי היא שנוכל לחפש את הפתרון לשאלות העיקריות שנוגעות בנו, וזה למרות כמה וכמה מקרים אשר קרו להרבה מהחברים בהרגישם כי קופחו בסדור העבודה. –
       דעתי היא כי אלמלא הוא חבר בוועד הפועל הייתי אומר כי צורת הארגון הזו לא יכולה לספק את החברים. – השאלה היא ע”כ שמוסד ידוע יכול להפעיל את החברים לאקטיביות. – הרבה סידורי עבודה שבתיים לא נתקיימו מפני העדר החברים. ע”כ שהאשמה היא גם בסדור העבודה, זועמים על זה אחר כך.
        קיים מספר קטן של חברים אשר אופן זה של ברור הדברים אינו מספק אותם. הסכנה היא לדעתי בהרבה בזה שמספרם של החברים הנ”ל הוא קטן. – והמציאות הזאת קובעת את צורת הארגון שלנו. –
סידורי העבודה שלנו נכשלו בהרבה מפני שברור שאלות ידועות מפורום גדול אינו מצליח, מסבה זאת היינו לא פעם נאלצים לצמצם את פורום הברור. –
מועצה משקית לא תפתור כלום, רק תקטין את מספר בחברים המשתתפים. – בחודשי הקיץ לא תהייה השתתפות אפשרית. יתכן כי בענייני המשק תקום טובה אלילם לא מבחינה חברותית. –

כיום ישנם 55 חברים על המקום: מתוך זה 10 אנשים אינם מסוגלים לכל עבודה. בתוך 55 כמה חברים מקב’ העמק. – 15 חברים זמניים, יחד 70. – חברות: 22 המסוגלות לכל עבודה, 14 מסוגלות רק לעבודות ידועות, זמניות 6. – מתוך 45 החברים נמצאים 35 בעבודות קבועות: רפת, כבשים, וכו’, מחוץ למטבח. – בתוך 22 החברות עובדות 20 בע’ קבועות – לחלופין ומילוים 2. –
הרשימה הנ”ל היא היא הסיבה העיקרית לכישלון ארגון העבודה שלנו. –  
בשאלת הוספת החברים עדין לא הצלחנו להגיע לפתרון. האנשים הזמניים יחזרו רובם לקיבוציהם והנה נישאר במצב כמקודם. – עלינו לדואג באופן המרץ להוספת חברים. –

בקביעת המוסדות איני יכול להציע כל שינוי, עלינו ללמוד מהמציאות שלנו ולהתאים אליה את צורת הארגון. עלינו לדאוג להעברת ברור השאלות לפורום. הדבר היחידי שבידינו לתקן אותו הוא הסדור העבודה. היום ולדעתי זאת היא הצורה לברור שאלת יום יום וגם שאלות יותר רחבות של עבודה. לדעתי מילא המוסד הזה תפקיד חשוב, ועלינו לשכלל אותו. – זאת היא לדעתי הצורה היחידה לשטוף החברים בשאלות אקטואליות של המשק.

לשאלת שוימר. בישיבות השתתפו כל החברים. ברור גם כי בחלק השאלות היום יומיות היינו אני ודוד המחליטים.