הפקה: הגר ליפקין, צילום: דוד עינב, כתבה חגית לירון:
בטקס השקת התערוכה המרשימה של סופרי בית אלפא, היתה סגירת מעגל נוספת בפרשת הטרנספר, עם דבריו המרגשים עד דמעות של אלישע, בנו של מתתיהו שלם. אנסה לשחזר את עיקרי הדברים מזכרוני (לא ראיתי שהיה תיעוד בוידאו): אלישע סיפר שעכשיו, עם שנות הזיקנה, דווקא הילדוּת הרחוקה מתבהרת. בגיל שש עזב את בית אלפא. כיום הוא כבר לא מכיר הרבה אנשים ברמת יוחנן. כשקרא את הספר של עומר, פתאום גילה שהוא מכיר וזוכר את כולם: את ג’ונק ולונק, ובונק וארטק… את קולותיהם, מראם, אפילו את שמות הסוסים הוא זוכר… כיום הוא מבין מהי מולדת. והוא סיים: “בית אלפא היא המולדת שלי. אני בית אלפי”.
