אחרי שעות של חשיבה, הכנה, התגייסות והיערכות של הצוות,
יצאנו לדרך ועברנו את השלב הראשון בתהליך משמעותי
של הגדרת הזהות והגברת ההזדהות בקהילה. לאחר מעשה,
ניתן לומר שיותר מהכל, ניכר היה בקבוצות, שהאנשים שמחו להיפגש,
לשוחח, להכיר ולחשוב ביחד.
אירחו אותנו בבית (ובלב) פתוח –
זהר וניר עורי, יוני ונעמה שבת, ענת ושמוליק רגב, אורית וירון רותם, שימרית
ואודי שיזף, קרן ושחר נחום, שי ושרי הרפז, זהר ושירלי אלקלעי, הגי שיזף,
זיוה עורי, טל וגיורא כהן ויימן, יובל ודקלה נצר, רונית וניסים טמיר טרגן.
תודה גדולה לרחלה צפוני שארגנה כיבוד לבתים.
את המפגשים הנחו (עם פרפרים בבטן, והרבה רצון טוב ודאגה) – מור אגוזי,
אורית רותם, גלי שגב, קרן נחום, אורי פיין, יונת יהלום, מורן ואורון יהלום,
ענת ושמוליק רגב, חן פטרוב, עינב אלקוני, שימרית שיזף, יהודה גולני,
שרי הרפז, צופית הרבסט, אסתר טמיר, דקלה נצר, טל וגיורא כהן ויימן,
רונית טמיר ודלית הולדהיים. בכל קבוצה השתתפו כ- 12 חברים.
כצוות, יצאנו מהמפגשים בתחושה נפלאה, בהרגשה שזוהי ‘שעת רצון’.
ההתגייסות הרבה ושיתוף הפעולה, ביטאו צורך של רבים לעסוק
בהגדרת הזהות שלנו כקהילה קיבוצית, פעילה, יוצרת ומשתנה.
אנו רק בתחילתו של תהליך, הדרך להפוך את הדיבור למעשה, עוד רבה,
עם זאת, היה חשוב ומרגש לפגוש את השותפים הנאמנים למסע החשוב הזה.