נולדה ב – 25.11.1905
נפטרה ב – 19.7.1985
היתה נשואה לישראל (איז’קו)
אם לרפאל ועוזי (בהט)

נולדה בסמבור, פולין, בת יחידה בין שישה אחים, למשפחה שכמעט כולה עלתה לארץ. עד גיל 13 היתה אדוקה: מתפללת בכל יום, צמה בימי תענית. עם כניסתה לתנועה – הפכה לחופשית. אתקה עלתה לארץ בשלהי העלייה השלישית, לאחר פעילות ענפה והדרכה בקן השומר-הצעיר. אחיה שלח לה מהארץ סארטיפיקאט ובתחילת אוקטובר 1925 הגיעה לבית-אלפא אל אחיה מנו. כאן פגשה מחדש את איז’קו, אותו הכירה עוד בחו”ל, וכעבור שנתיים הקימו משפחה.
בשנים הראשונות עבדה ברפת, יחד עם איז’קו – היתה אחראית על רפת ד’ (כיום מחסן הבגדים) ועל רישום הפרות בספרים.
אתקה: “תקופה ארוכה עבדו ברפת 7 ימים בשבוע. יותר מאוחר, אפשר היה לקבל “שבת” פעם ב7-6- שבועות. לאחר מספר שנים הוציאו אותי לשרת בתפקיד מחסנאית ראשית במחסן הבגדים, שהתנהל כ”קומונה א”. בתוך שנתיים בתפקיד, הגענו להכפלת הביגוד. אחר-כך נכנסתי לעבוד במכבסה וגם כאן חלו שיפורים עם הזמן”.
בשנת 1943 התרחשה תאונה טראגית, כאשר הבעל איז’קו ניספה בתאונת עבודה ברפת (פר נגח אותו למוות, בן 44 היה במותו), ובעקבותיה אתקה טיפלה כל השנים בשני בניה, כשהיא נעזרת באחיה אלי (פליטי) ואשתו עדינה.
אתקה מילאה תפקיד של סדרנית-עבודה, ואף יצאה להדריך בקיבוץ הצעיר נחשונים בראשית דרכו. עבדה מספר שנים בקב-קור ואף תרמה חלקה בעבודה במטבחים, ובמיוחד במטבח ההורים, ששמר על כשרות (הוריה עלו ב1933- והיו ראשוני ההורים שהצטרפו לקיבוץ).
עם השנים לקחה על עצמה את תחום התברואה, משום שראתה כי אינו מטופל כראוי. וכך הסבירה את החלטתה בראיון לעיתון “השבוע בקיבוץ הארצי”: “המראה של קיבוצי יקר לי מאוד. בתחילה, איש לא האמין שאצליח, בעיקר משום שנדרש כלי-רכב מיוחד. בנו בשבילי טוסטוס, שאליו רתומה העגלה ועליה כל המיכשור הנדרש. אני רוצה בית-אלפא יפה”.
אתקה אהבה מאוד לטייל והשתתפה בחוג המטיילים האזורי. בצעדת הגלבוע ה10-, והיא כבר בת יותר מ70-, זכתה במדליית זהב, שעליה היתה גאוותה.
שנים רבות היתה בין המתנדבות לעזור בעיירה בית-שאן הסמוכה, ועל פועלה זה זכתה באות הוקרה מטעם נשיא המדינה (יצחק בן-צבי).
ביתה היה פתוח למשפחתה הענפה, לאורחים וגם למתנדבים, שבאו ללמוד עברית. אתקה אהבה ללמוד ושלטה בחמש שפות.
אתקה: “התחביבים שלי הם סריגה – הספה, המיטה והרצפה מצופים בשטיחים מעשי ידיי. אפיית עוגות – במיוחד התפרסם ה”שטרודל” שלי, שאף זכה בפרס”.
שנתיים לפני פטירתה, בעת שחזרה מהצגה, נפלה כאשר ירדה מהאוטובוס ושברה את ירכה. הניתוח אמנם הצליח, אך מאז הדרדרה בריאותה – תהליך שנמשכה בקצב איטי ותוך סבל רב.
נפטרה ארבעה חודשים לפני שזכתה להגיע לגבורות.