נולד: 10.9.1946

נפטר: 23.1.2008

היה נשוי לאילת (שולמן)

אב לכרמל, סתיו ורננה

יוסי נולד באוסטריה, בן יחיד להורים ניצולי שואה, אשר הכירו זה את זה בפולין בשלהי מלחמת העולם השנייה ונמלטו ממנה. בשנת 1948, בהיות יוסי בן שנתיים, עלתה משפחתו לארץ והשתקעה בשכונת בן-דור, ליד חיפה, שם למד בשנות ילדותו ובגרותו. לקראת שנות השמונים עברה המשפחה להתגורר בשכונת נווה-שאנן בחיפה.
יוסי גדל בבית שהתאפיין בחרדה, דאגה וחששות. בית שבו אגרו מזון, כדי שלא יחסר כלום בעת הצורך. ההורים לא הרבו לדבר על תקופת השואה, אך ניכר כי נותרו בהם צלקות המלחמה.
בגיל 25 נשא יוסי לאישה את שרה, אשתו הראשונה, ונולדו להם בן ובת – חֵן ולִי – שהעשירו את אביהם בחמישה נכדים. לאחר מספר שנים נפרדו יוסי ושרה.
יוסי הכיר את אילת בשנת 1980, כעבור זמן נישאו, ועם השנים נולדו להם שלוש בנות. יוסי היה אבא אוהב, מחבק ודואג. אדם שאינו רב, לא שומר טינה, מחובר מאוד לחברה, אוהב אנשים כמות שהם, מסתפק במה שיש.
בשנתיים האחרונות לחייו מצא מקום עבודה קבוע בנגריה, כאיש אחזקה ומלגזן. היה מרוצה מעבודתו ובא על סיפוקו ממנה, עבד קשה באופן פיזי במשך שעות רבות. קם בכל בוקר עם שמחה בלב, וזאת למרות גילו המתקדם ולמרות האירוע המוחי שעבר שנה קודם לכן.
כתבה רעייתו אילת:
“יוסי, בעלי היקר – לא חסכת מאתנו דברי הערכה ואהבה במשך השנים, וכמעט בכל יום הענקת לי חיבוק ונשיקה, אותן ליווית באמרה: ‘לא יודע איפה הייתי היום, לולא נפגשנו’…”
ובנותיו כתבו לזכרו: “דע לך שהיית אבא מושלם בשבילנו ובעל נהדר לאימא. היית אדם עם לב זהב, אופטימי, שתמיד פתוח לקבל את כולם בחום. כל כך מוכשר – ציירת, פיסלת, היו לך ידי זהב שתיקנו הכול ללא בעיה. כל-כך רצית כבר לצאת לפנסיה, כדי שתוכל לעסוק בדברים שבאמת אהבת. אחרי האירוע הראשון ‘נדנדו’ לך שלא תעבוד קשה, ועוד כל-כך הרבה שעות, ושתפסיק לשתות בירה ואת כוס הוודקה שלך, אבל אתה התעקשת הבהרת שלא תוותר על הדברים האהובים עליך”.
מספר ימים לפני שנפטר השתתף יוסי בטיול של חוג המשוטטים בבית-אלפא, שהתקיים באזור ים המלח. כל משתתפי הטיול ציינו כי הטיול היה קשה במיוחד, אך יוסי התמודד עם הקושי ללא בעיה. שלושה ימים אחר-כך, בעת עבודתו בנגריה, אירע לו לפתע אירוע-מוחי קשה. יוסי הועבר לבית-החולים, די מהר איבד את ההכרה ובתוך יממה נפטר, והוא בן 61.