הקיבוץ הוקם על ידי גרעין א’ של חברי תנועת הנוער השומר הצעיר, אשר הוקם בגדוד שומריה. רובם עבדו קודם לכך בביתניה עילית, ואליהם נוספו חברים יחידים יוצאי פולין וגליציה וילידי ארץ ישראל. הוא הקיבוץ הראשון בארץ שנוסד על ידי חברי תנועת השומר הצעיר. עלה על הקרקע ב-4 בנובמבר 1922 אחרי תקופת הכשרה בעבודות חלוציות רבות, בין השאר במחנה ליד גבע. הקיבוץ הוקם על קרקעות של הקרן הקיימת לישראל וגם הודות לתרומות של יהודי גליציה שבתמורה לה ניתנה לקבוצה של יהודי גליציה קדימות בהתיישבות על הקרקע.

בשנת 1938 החליטו נוער הקיבוץ להצטרף לתנועת השומר הצעיר, דבר שהביא לפולמוס בין תנועות הפועלים ולטענת על חטיפת הילדים מידי הוריהם, חברי מפא”י. תוצאות המשבר נמשכו והביאו בשנת 1940 לפילוג על רקע רעיוני, ובעקבותיו נערכו חילופי חברים עם קיבוץ רמת יוחנן (שעבר פילוג אף הוא). אנשי השומר הצעיר עברו לבית אלפא, ואנשי מפא”י לרמת יוחנן.