אודות בית אלפא
בֵּית אַלְפָא הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי – ברית קיבוצי השומר הצעיר בישראל. מיקומו במזרח עמק יזרעאל בעמק חרוד לרגלי הגלבוע ליד גן השלושה (“הסח’נה”), ובסמיכות לכביש 71 (בית שאן – עפולה).
גובהו כ-75 מטר מתחת לפני הים.
מקור השם הוא בשמו של יישוב יהודי קדום שישב במקום עד המאה ה-6 לספירה ואחריו ישב במקום יישוב ערבי קדום בשם בית אילפא. על פרוש השם הקדום יש שתי סברות: האחת מהמילה ‘אלוף’ שפרושה שור, כלומר מקום שגידלו בו שוורים. השנייה מהמילה ‘אולפנא’, כלומר מקום לימוד, בית ספר. הגן הלאומי בית אלפא ובתחומו בית הכנסת עם רצפת הפסיפס שנתגלו בשנת 1928 נמצאים בשטחו של קיבוץ חפציבה הסמוך
הקיבוץ הוקם על ידי גרעין א’ של חברי תנועת הנוער השומר הצעיר, אשר הוקם בגדוד שומריה. רובם עבדו קודם לכך בביתניה עילית, ואליהם נוספו חברים יחידים יוצאי פולין וגליציה וילידי ארץ ישראל. הוא הקיבוץ הראשון בארץ שנוסד על ידי חברי תנועת השומר הצעיר. עלה על הקרקע ב-4 בנובמבר 1922 אחרי תקופת הכשרה בעבודות חלוציות רבות, בין השאר במחנה ליד גבע. הקיבוץ הוקם על קרקעות של הקרן הקיימת לישראל וגם הודות לתרומות של יהודי גליציה שבתמורה לה ניתנה לקבוצה של יהודי גליציה קדימות בהתיישבות על הקרקע.
בשנת 1938 החליטו נוער הקיבוץ להצטרף לתנועת השומר הצעיר, דבר שהביא לפולמוס בין תנועות הפועלים ולטענת על חטיפת הילדים מידי הוריהם, חברי מפא”י. תוצאות המשבר נמשכו והביאו בשנת 1940 לפילוג על רקע רעיוני, ובעקבותיו נערכו חילופי חברים עם קיבוץ רמת יוחנן (שעבר פילוג אף הוא). אנשי השומר הצעיר עברו לבית אלפא, ואנשי מפא”י לרמת יוחנן.
בשנות ה-30 חיבר נתן אלתרמן את שיר העמק, המתאר את חיי החלוצים בעמק יזרעאל. כל בית מסיים באזכור שני יישובים – בית אלפא ונהלל. הבית הראשון חותם: “לילה חיוור משתרע על שדות עמק יזרעאל, טל מלמטה ולבנה מעל, מבית אלפא עד נהלל”. והשיר חותם: “תבורך ארצי ותהולל מבית אלפא עד נהלל”.
בשנת 1977 הוקמה חבורת הזמר של קיבוץ בית אלפא, לימים היא נקראה “האירוסים“. הלהקה הוציאה חמישה אלבומים. המנהל המוזיקלי הראשון היה רפי פסחזון, שנפטר בשנת 1991. משנת 1994 המנהל המוזיקלי הוא עוזי אסנר. אחד משיריה הוא השיר “בית אלפא ביתי” (מילים: תלמה אליגון, לחן: רפי פסחזון): “ביתי, ביתי, כאן עצי צאלון ושלווה אמיתית, על הדשא יושבים סבי ובִתי, בית אלפא ביתי”.