נולד: 19.10.1940
נפטר: 13.7.2004
בן ליהודית וגימפל.
היה נשוי לסמדר קרונלנד.
אב ליובל, עידית, יונתן
וגלית סולאז’-גלאס.

אסף

אסף אפשר בפשטות לסכם אותך בתאריכים ויעדים.
נולד ב – 1940 למד במוסד גלבוע ,שרת בצנחנים,
אבל ברשימה זאת אנסה להביא את הילד,הנער האדם,שצמח וגדל בקיבוץ של שנות ה – 40 וה – 50,
במערכת בה תודעת היחד וערכי השיתוף והשוויון היו גדולים מהיחיד.
ובתוכם מצא לעצמו אסף את דרכו האישית – אנושית הייחודית לו.

עם שחרורו מצה”ל מנסה אסף לברר לעצמו באמצעות הגיון ומול חלופות אחרות את מקומו.
ומשהחליט על הדרך הקיבוצית שוב לא בלבלו אותו החומרנות והחמדנות.
והוא שלם לאורך כל ימיו עם עקרונות המקום.
אסף מצטרף לצוות הציוד הכבד שהופך עם הזמן לענף המחצבה.
הוא מתמיד במקום עבודתו כשהוא ממלא תפקידים שונים – מפעיל, סדרן עבודה,
ובהמשך מרכז הענף עד לפטירתו ב – 2004 כשהוא בן 63 שנה.

למרות אופיו העסקי של ענף המחצבות מאפיינת את דרך ניהולו של אסף ראיית העובד – כאדם.
ובאמת נוצרות בענף מערכות יחסים פתוחות ומשתפות. וזאת למרות מורכבותו של הענף.
בשנים אלה מדרך הטבע מתרחבת המשפחה, ובתנאים של הענף והזמן נוצרת
התנגשות בין הטוטליות של עבודת המחצבה לבין ציפיות המשפחה.
באופן המיוחד לו משלב אסף את אהבתו לאופנים ולמשפחה, ויחד עם ילדיו הוא בונה ומשפץ סוגי אופניים שונים,
כשהוא מלמד אותם כיצד לפתור ולתקן כל פנצ’ר בהמשך הם יוצאים למסעות ארוכים בשטח ויוצרים בינם שפה אישית ייחודית להם.
בכלל אסף מתעניין מאד במנגנונים מכנים עדינים , כמו אלה שהניעו את שעוני המטוטלת, ומשקיע רבות בחקירה תיקון ובניה של שעונים עתיקים. נושא נוסף שמרתק אותו הוא הפיזיקה שאליה הוא נחשף בימי המוסד בהדרכת תאודור, ובהמשך הוא מרכיב “תזה” פיסיקלית חדשה ומנסה (ללא הצלחה) לפרסם אותה בירחון המדעי גלילאו, ואין לשכוח את ההתלהבות מול ממצאים בתחום הארכיאולוגיה.
הוא מוקסם משעוני השמש העתיקים ,הפסלים והכלים שנחשפים תוך כדי החפירות ומגשרים על פערים בני מאות שנים.

הזמן עובר, והפנסיה שנשקפת באופק מביאה אותו להתחיל לתכנן את “הזמן השלישי” שבו יוכל להשקיע בנושאים שכול כך משכו אותו.
אבל שם למעלה בשמים מישהו חשב אחרת , וכשנפלה ההחלטה לבנות כביש עוקף “גן עדן” – לא נשאר לאסף סיכוי,
במכרז הזה לא היו לו מתחרים, כי גם שם למעלה ידעו ששום נחש שבעולם לא יפתה אותו להושיט יד לתפוח האסור.

וכך הוא נפרד מאיתנו במלים שלו :

קיץ 2004

הנה אנחנו סבים באים בימים
סמדר עדין בונה לה על טיולים ומפגשים אי שם בהרים
אבל אני חלומי הקטן הוא פעם בשבוע לדווש לנו יחדיו.
סמדר עם אופני הסלים .ואני עם המהלכים.
להרחיק בין התירס לכותנה – על הדרך הלבנה
ומשם לאורך הג’ילוד –ועד לאקודוקט
מבט לגלבוע – ולדרך חזרה וכך הלוואי שנה שנה.
הדברים לא הסתדרו כפי שהם אמורים להסתדר,
אבל מה אפשר לעשות צריך לקבל את “החיים”
כפי שהם מתגלגלים ולנסות להפיק מהם את המירב.

אסף.

סמדר.