נולד בצ’רנוביץ, רומניה
ב – 16.1.1901
נפטר ב – 30.4.1978
היה נשוי לרחל (רינגרט)
אב למיכל (ארזי) ואורי (שחף)

בן 13 נכנס לתנועת השומר-הצעיר בעיר לבוב, שהיתה אז ארגון צנוע ע”י תנועת “דרור”. בעת מלחמת העולם הראשונה, היו האזרחים עדים לכניסת הרוסים לעיר, שלוותה בחלקה באלימות והוצאות להורג. בהמשך גברה ידם של האוסטרים והעיר עברה לידיהם. פעילות התנועה חודשה. בהמשך התחוללו קרבות בין האוקראינים לפולנים, שבו הכריזו היהודים על ניטראליות.
את הגימנסיה סיים פודי לאחר גמר המאורעות ובאביב 1919 יצא להכשרה ליד טרנוב. השתתף עם חברי ההכשרה בוועידת טרנוב. בתחילת 1920 יצאו לדרכם לארץ-ישראל. המסע היבשתי היה ארוך, דרך מרכז אירופה לנמל טרייסט. שם קיבלו תעודות-מסע והפליגו באניה “ברון גל” לנמל יפו, לשם הגיעו באמצע אפריל 1920.
השתייך לחבורת ביתניה, אחר-כך הצטרף לקיבוץ א’ (“שומריה”) בק”מ ה5-, ועימו עלה להתיישבות בבית-אלפא.
מיכל, ביתו: “בשנות הילדות המאושרות – משענת ומקור לאהבה אין סוף. בשנות הבגרות, כאשר גיליתי אותו לא רק כאב אהוב, אלא גם כחבר, כאיש קיבוץ – הליכותיו כה פשוטות, משרה אווירה של חברות טובה סביבו. דרש המון מעצמו ומאחרים והיה אחד מאלה ש”נאה מקיימים”. היתה בו גאווה פנימית עמוקה על חלקו ביצירת הקיבוץ. היה משהו טהור באהבתו את בית-אלפא. כאשר התקרב הפילוג, שאלתי אותו בחשש, אם גם הוא יעזוב? הוא הסביר לי בצורה שקטה, שבבית-אלפא הוא הגשים את האידיאלים שלו ודבר זה עומד אצלו מעל לחילוקי דעות פוליטיים.
בשנים האחרונות היה אב-בית-דין התנועה, עסק בבעיות שבין הקיבוצים לתנועה, והיה מספר בגאווה על המספר הרב של משפטים אשר בהם פסק לטובת הקיבוצים דווקא. עולמו שוב לא היה שלם אחרי שאלה הלכה – קומתו שחה”.
מאיר יערי, גיסו: “פודי היה ממש גיבור העבודה והספקיו היו מדהימים. נשאתי בליבי כלפיו רגשי הערכה כמוסה, בשל חוסנו, המצניע-לכת כל-כך של פודי. הוא לא היה מעורב מעולם בוויכוחים פוליטיים שחצו מחנות. היה מסביר-פנים לכל, דבר שנבע משלמותו הנפשית – וכולם החזירו לו חיבה וידידות”.
אנשל טרייבר: “פודי היה נתון כולו בזרם העשייה. אהבת ליבו היא החקלאות. משאת נפשו – להוציא לחם מן הארץ, ליצור בסיס מוצק לפרנסת אנשים, לכלכלה השיתופית. בהם הוא משקיע את כל מענייניו, מוכיח את יכולתו הברוכה. איש השדה, חורש ומצמיח, מבוני המשק וענפיו”.