נולד בטרנסילבניה (רומניה)
ב – 30.5.1914
נפטר ב – 8.10.1994
היה נשוי לפולה
אב לעדה גפני, חגית פלד
אבנר ורן

עזרא מספר: “נולדתי בטרנסילבניה. האוכלוסייה הייתה מעורבת – רומנים, הונגרים ויהודים. התנועה הציונית פעלה ברחוב היהודי וקלטה לשורותיה נוער. את החינוך היהודי-ציוני רכשתי הודות למורי בחדר. עם מעברי ללמוד בביה”ס היסודי-רומני, נתקלתי ביחס עוין לתלמידים היהודיים. את מקורות היהדות אינני מכיר. מעולם לא למדתי אותם. את יחסי לעם היהודי רכשתי בקיבוץ, וזאת בצורה שטחית למדי. על מה שביה”ס והמוסד החינוכי לא הקנו לילדי, לא יכולתי להוסיף דבר”!
עזרא הגיע לקיבוץ שמיר, כי מטרתו הייתה להתיישב באזור החולה. ב1935- עבר לקיבוץ רמת-יוחנן יחד עם משפחת קדמי והצטרף לקבוצת פלנטי, וב1940-, עם הטרנספר, עבר לבית-אלפא.
עבד בענפי החקלאות – מספוא, קציר תלתן והובלה לרפתות, גן-ירק, גידול בחממות, וכן בריכוז המשק הלימודי במוסד החינוכי. נסע להשתלמות לעבודה בתחום החממות בהולנד, וזו הייתה השתלמות יסודית עבורו. היה סדרן עבודה, חבר בועדת ביטחון, ו. חברים, ו. מינויים, ו. קשר.
וכך כותב עזרא: “אני שלם עם חיי הקיבוץ, לא התחרטתי שבחרתי צורת חיים כזו. דברים רבים השתנו בקיבוץ במשך השנים, אבל אני מבין שהקיבוץ לא יכול להיות מה שהיה לפני 25 שנים. עם זאת אני חושב שהקיבוץ לא מספיק ער לתופעות יוצאות דופן ולא נלחם בהן. כעובד בכלבו, הייתי רוצה שהקיבוץ יספק לחברים את הדברים שהם זקוקים להם. צריך ללכת “עם הפנים לחבר”.
בצוואתו כותב עזרא: “זכיתי בחיים ארוכים ובמשפחה גדולה ואוהבת. אתם – בני, חתניי וכלותיי, תזכו לגדל משפחות לתפארת ותזכו להרבה נחת ושמחה”.
חגית, בתו: ישנן שמחות במשפחה, ואתה חסר לנו בנוכחותך. אתה אינך אתנו, אך גם בנמצא. בכל פעם שבני המשפחה נפגשים, אני חשה את היותך עמנו. רואה בעיני רוחי את ברק עיניך. ברק של חום, אהבה וגאווה בבני ביתך”.