נולדה בפולין – 15.6.1914
נפטרה ב – 13.2.1997
הייתה נשואה לעזרא
אמא לעדה גפני,
חגית פלד, אבנר ורן

פולה עלתה ארצה ב1934- והצטרפה לגרעין שמיר בעין-שמר. לאחר שהקבוצה בשמיר התפלגה, עברה עם עזרא לרמת-יוחנן ומשם לבית-אלפא.
וכך היא כותבת: “אין זו מלאכה קלה לסכם יותר מ50- שנות חיים בקיבוץ. נתחיל מהנושא החשוב ביותר – עבודה. הגשמתי את חלומי, עבודה בחקלאות: עבדתי בגן-הירק 25 שנים. במשך הזמן הזה מילאתי כמה תורים במטבח”.
פולה נמשכה גם לצד המקצועי של ענף גן-הירק, ונשלחה לקורסים מקצועיים במדרשת רופין ובגבעת חביבה. הלימודים גרמו לה הנאה וסיפוק רב. אך את ההנאה הגדולה ביותר הסב לה הסמינר האידיאולוגי בגבעת חביבה: “בשבילי היו אלו שבועות של חגיגה. אהבתי את עצם הלמידה”. בתשובה לשאלון, שבו עונה פולה לשאלות שהופנו לחבר המבוגר, משתקפת דמותה של פולה העמלנית, המצפונית, המסורה עד כלות.
כאשר היא נשאלת האם היא מרוצה ממקום עבודתה בקב-קור, היא אומרת: “גיליתי שיש קווים דומים בין החקלאות והתעשייה. גם כאן העבודה היא יצרנית, גם כאן יש בעיה של ייעול ורנטביליות. התבייתתי במפעל, השתלבתי בחיים החברתיים, תפסתי לעצמי מקום מכובד בעבודה”.
על האמהות כותבת פולה: “האמהות ארכה אצלי תקופה ארוכה יחסית. עדה היא בתי הבכורה, אחריה באו חגית ואבנר. רן הוא בן הזקונים שלי. זכות גדולה נפלה בחלקנו: יש לנו 11 נכדים, וטיפחנו אתם יחסים נפלאים. לקחנו חלק פעיל בגידולם והם מעניקים לנו יחס חם ואוהב”.
פולה הייתה פעילה כחברת קיבוץ. למרות שהיא אומרת: “מעולם לא נמשכתי אחרי פעילות ציבורית. ההפך הוא הנכון, אך תמיד הרגשתי מחויבות”…
היא חברה בועדת תרבות, ו. חברים, סדרנית עבודה, מחסנאית בגדים.
פולה הקטנה והחלושה הייתה אישה גדולה. יישמר זכרה עמנו.