נולדה בבית-אלפא – 15.9.1934
נפטר בבית-אלפא – 1.4.1962
בת לקלרה ושלמה
אחות לאמנון (חורב)

תמר ואמנון (יבל”א) נולדו תאומים להוריהם – קלרה ושלמה – מוותיקי הקיבוץ, אנשי קבוצת “הסולל”. בהיותה בת 12 נפטרה אמה ממחלה, אירוע קשה עבור תמר שהיתה ליתומה, והותיר חותם עליה בשנים הבאות.
תמר השתייכה לקבוצת “רימון” עמה למדה במוסד החינוכי. נערה עדינה, שברירה, שנונה ומחמירה. בעלת נטיות אמנותיות, אך מצניעת לכת ונחבאת אל הכלים. חבריה מעידים כי נושא הסדר וניקיון היה חשוב לה במיוחד.
בצבא שירתה כחובשת, מקצוע בו גילתה עניין ורצתה להתקדם, בבית-חולים צבאי בחיפה. במרפאה הצבאית הכירה את אריה, עימו נישאה, הקימה משפחה –ונולד בנם יוחאי.
כעבור זמן חלתה ובמשך מספר חודשים היתה מרותקת למיטתה. בהעדר תנאים מגורים מתאימים, פרשו דליה וחיים זלצר חסותם על תמר והיא התגוררה סדירתם.
שלמה, הסבא, טיפל כל העת במסירות רבה בבן יוחאי, נכדו, והשקיע בו את כל נישמתו.
תמר נפטרה בגיל 28. עבור חבריה ובני קבוצתה היתה זו מכה קשה והם התקשו לעכל זאת.
לאחר פטירתה, עזבו אריה ויוחאי את הקיבוץ.