דן נולד במעיין-חרוד לאימא מלכה ואבא בנימין, בן בכור ל”קבוצת הצפון – גניגר”, שעברו לקיבוץ רמת-יוחנן.
לבית-ספר יסודי נשלח לקיבוץ מרחביה, בית-ספר של השומר-הצעיר.
עם הפילוג – ה”טראנספר” – ואחרי שההורים נפרדו, עבר עם אימא מלכה לבית-אלפא. סיים את הלימודים במוסד החינוכי, בקבוצת “אורן”.
כשהגיעו “ילדי טהרן” לבית-אלפא, אימצה מלכה את שרקה (לימים גדיש), אימא של אייל ודורון, היום חברי בית-אלפא.
במוסד היה דן ספורטאי מצטיין. שיחק בנבחרת הכדורעף, בלט התחום הצופיות והיה תלמיד טוב. במאי 1948, והוא בן שבע-עשרה וחצי,
גויס לגדוד 13 יחד עם בני קבוצת “אורן” ולקח חלק בקרבות זרעין, בית-שאן, ג’נין ונצרת, ומאוחר יותר במבצעים “אסף” ו”חורב”, שנערכו בנגב,
ומבצע “עובדה” – לכיבוש אילת.
ב-1950 חזר הביתה, עבד בזבל ושימש חצרן. גויס לתנועה בקן גבעת-עליה וקן צפון תל-אביב.
נשלח להדריך במחנה-קיץ בצרפת, ובהמשך שימש שליח השומר-הצעיר באנגליה בחוות הכשרה.
שם התחתן עם אורה וב-1963 נולד הבן ארנון.
ב-1964 חזרו לבית-אלפא. דן שימש נהג בקואופרטיב “בית-שאן-חרוד”, וכן סדרן-עבודה ורכז-עבודה.
ב-1965 נולדה הבת נעמה, וב-1968 נולד הבן גלעד.
במסגרת מילואים סיים בשנת 1954 קורס קצינים.
לאחר מכן הועלה לדרגת רב-סרן ובמלחמת יום הכיפורים, לאחר נפילתם של קצינים רבים, נענה לדרישת צה”ל והתגייס לצבא קבע.
הוקם אז ענף צבאי חדש בשם “אגד תחזוקה” ודן סייע לבססו ולפתחו במשך חמש שנים. שימש מדריך בבית-הספר לתחזוקה.
בשנת 1984 הועלה לדרגת סגן-אלוף וסיים לימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה. הוענקה לו דרגת אלוף-משנה
וב-1989 סיים את שירותו הצבאי.
דן פשט מדיו, חזר לקיבוץ, ועבד בנגררים, בציפוי ובקב-קור. בשנת 1991 החל לעבוד בגבעת-חביבה ושימש רכז תחבורה ואבטחה.
בין-לבין עבר קורסים בנושאי כלכלה, תחבורה ומינהל עסקים. התנדב למשטרת התנועה.
ב-1993 לקה בהתקף-לב ועבר ניתוח מעקפים. המשיך בעבודתו בקב-קור, עד שהלב ומחלת הסרטן הכריעו אותו.

הילדים: ארנון ובנו הדר חיים בגני-יוחנן,
נעמה ודרור, עם ילדיהם ניר, עומר ושחר, גרים במושב רם-און,
גלעד וריבה, עם ילדיהם אופק ועמית, מתגוררים בקיבוץ ברקאי.