נולד ב – 17.11.1922.
נספה בתאונת טרקטור
ב – 3.4.1962
בעל לעמליה
אב יובל, גלעד ונדב.
זאב נולד בעזה ובשנת 1929, בעקבות המאורעות, עברה המשפחה לתל-אביב. למד בבית-החינוך בגבעת-השלושה, שם ייסד קן של השומר-הצעיר. בגיל 15 התייתם מאמו.
למד בסמינר הקיבוצים בוטניקה וזואולוגיה ואחר-כך החל ללמד בבית-אלפא. היה יוצא דופן בהופעתו ובשיטות ההוראה שלו, שהיו מבוססות הרבה על יציאה לטבע ועל והתנסות מעשית.
במלחמת העצמאות השתתף בהגנה על דגניה, בהמשך התמנה לקצין התרבות של הנח”ל והקים את להקת הנח”ל הראשונה. ארגן להקות מחול וזמר עממיות ואף יצא עימן לפסטיבלים שהתקיימו בשנות ה50- בארצות מזרח אירופה. את המסעות, בייחוד את המפגשים עם היהודים, הקפיד לתעד במצלמת סרט. כמו-כן ארגן את ה”שומריה” הכנס הארצי של כלל חניכי תנועת השומר-הצעיר.
זאב נתברך בכשרונות רבים: הוא צייר, כתב שירים (“האשכולית”, “עץ הרימון”), הלחין מנגינות, עיצב ריקודים, ביים הצגות (בהן שיתף והפעיל חברים רבים, גם מי שלא נחשבו שחקנים) וכתב סיפורים.
אפרים ריינר הדגיש דברים בולטים אצל זאב: “הוא לא היה סתם מרושל, אלא לא קיבל שום נורמה מקובלת של לבוש; היה הראשון מאיתנו שגילה חשיבות מיוחדת בהכרת צמחים וציפורים – הסתכלות בחזיונות טבע שאנחנו רק עברנו דרכם; בלט במאבק בימי תנועת-הנוער כדי שהשוה”צ יצרף גם נוער עובד לשורותיו; הפך לרקדן ראשון במעלה ובלט בפסטיבל המחולות בדליה”.

בשלב מסוים יצא לאיטליה, שם למד את אמנות הקולנוע אצל גדולי הבמאים: דה-סיקה, רוסליני ופליני. למרות שחי במחיצת מפורסמים – לא הסתנוור, שמח לחזור לביתו בקיבוץ ולחיות בו כאחד האדם. סרטו “חיים ומוות בים המלח” זכה בפרס בפסטיבל סרטים בניו-יורק. תסריט שכתב – “עורקי האדמה” – זכה בפרס ראשון בשנת העשור בתחרות התסריט המקורי. הספיק לביים סרט עלילתי שלם (“חבורה שכזאת”), על הווי הפלמ”ח. בדיוק החל להתכונן לבימוי סרט נוסף, שהיה אמור להתבסס על סיפורו של נתן שחם: “הם יגיעו מחר”.

ביום חבורה שכזאת עם גילה אלמגור בומבה צור ויוסי בנאי זאב חבצלת
זאב חבצלת זאב חבצלת
ערב הקרנת הבכורה נספה בתאונת עבודה, כאשר הטרקטור בו נהג, התהפך לבריכת דגים.
נתן שחם כתב ספר לזכרו: “קו לדמות”. ב1993- התקיים במסגרת פסטיבל המחולות בכרמיאל

זאב חבצלת ממרחק של זמן
שיר שככתב יובל חבצלת והלחין נחום הימן
ממרחק של שנים ארוכות וטובות
מאירה עוד דמותו את עצבות לילותינו.
נזכור איך הקרין באלפי שלהבות
אור של חסד על דרך חיינו

איך הלך ברצועות סנדלו הקרועה,
זורע זרעי אהבה בנפשנו,
רסיסים של שירים ומילים שזרה –
צובעים עד היום את ביתנו.

בחיוך של טוב לב וקריצה בעיניו,
וזמר תמידי משתפך על שפתיים,
מחזיק כד של מים זכים בידיו,
וצוחק לו עד לב השמיים.

בנדודיו כי רבו מתלבב עם כולם
במשעול בכפרים בפרור ובקרת,
שווה בין שווים עם גדולי העולם,
ועם עמך בצד הדרך.

זאב חבצלת זאב חבצלת
הוא צייר ורקד והלחין ושורר

כשף רנסנס מיומן ושופע,
אך אנו זוכרים חבצלת אחר,
המכוון אל הלב ופוגע.

הן אורו עוד זוהר באלפי נגוהות,
ודמותו בלבבות אוהביו עוד נשמרת.
אך את להט חייו אמונה וכוחות
קצת איבדנו אי שם בדרך.

זאב חבצלת – אדם בעמו,
מאין בא ולאן זה הלך ואיננו?
אך ידוע נדע כי חייו וקסמו
יוותרו לעולם עמדנו.

הקליקו ליו-טיוב