נולד ברמת-יוחנן
ב – 11.12.38
נפטר ב – 3.6.1995
היה נשוי ליעליק
אב לאבישי, שירלי,
רננה ועופר

חגי היה בן שנתיים כאשר הגיע לבית-אלפא עם הוריו, יהודית ושלומקה, בזמן הטרנספר עם רמת-יוחנן
הוא היה ילד שקט ורגוע, בלט בגבה קומתו. הילדים אהבוהו והייתה לו ילדות מאושרת בקבוצת “עפרוני”. כפי שכותב יהודה גולני: שנים של חברות בטוחה, רגועה, לא מוצהרת בקול גדול ובאירועים נוצצים – אלא בעבודה, בישיבת רעים על הדשא, בהתבטאות השקטה והבוטחת על המצב המשקי, הפוליטי, או על השירות בצבא
חגי – תמיר, שקט ובוטח. הצטיין כשחקן כדור-סל. פעמיים שימש שחקן חמישי בקבוצה כאשר היינו בליגה הלאומית. את הצבא סיים בדרכו השקטה בבסיס הדרכה
משה לוי, גיסו: “חגי שאני מכיר היה אדם שלם. הייתה בו שלמות שאינה צעקנית, אדם המאמין בעקרונות אך אינו מנופף בהם. אדם שקט אך לא נמנע מלהשמיע קולו בעת הצורך. מלא וגדוש בתחום המעשה והמחשבה. היה נוח לפנות אליו, הוא ידע לשמוע ולהושיט יד”
חגי עבד שנים בפלחה ואף ריכז את הענף. ב1970- הוכש ע”י נחש ארסי, ורגלו נפגעה קשה. עקב כך היה מוכרח להפסיק את עבודתו בשדה, וכך פנה ללימודים, כדי שיוכל להשתלב בעבודה במפעלי התעשייה. היה רכז החשמליה במשך שנים. בשנותיו האחרונות ניהל את ענף הנגררים, היה גזבר גבעת-חביבה וגזבר הקיבוץ. בשנה האחרונה עבד בקב-קור

יעליק, אשתו: תודה לך איש שלי, שככה אהבתני, ושככה אהבתיך. אישה ברת מזל אני, שאתה היית לי. אבל המזל בגד בך ובי – ולקח אותך ממני. הלכת ממני ואין דרך חזרה…