נולדה בקוטנו, פולין
ב – 5.3.1913
נפטרה ב – 23.3.1944
היתה נשואה לנפתלי
אם לגיורא
הצטרפה לקן תנועת השומר-הצעיר בנעוריה, והייתה פעילה בו עד לעלייתה. התכוננה לעלייה לארץ ע”י לימוד מקצוע התפירה.
בשנת 1933 עלתה עם קבוצת “הסולל”, הגיעה לפתח-תקווה ועבדה במשתלה.
עוד בהיותה בפתח-תקווה סבלה ממחלת לב, אך עם הצטרפות הקבוצה לבית-אלפא, לא נרתעה מקשיי האקלים, ובניגוד לעצות הרופאים, עברה לבית-אלפא ועבדה במחסן הבגדים.
ידידיה שהם: “בלב חולה זה קינן רצון חיים עז, שלא השלים עם הגזירה”.
זיגה שהם: “לפני מספר שבועות אמרה לי ידידית, כי הודות להרגשה שהיא עובדת ויוצרת בעבודה כמו כולם, ניתנת לה האפשרות לחיות כאן ולהתגבר על הרבה מצבים קשים”.
הינדה בלוך: “אישה מלאת-הוד וערך אנושי-עצמי היית, לחמת על תרבות חיים מסוימת. יפה היית וידעת לשמור על חינניות נשית וסגולותייך הנשיות המופלאות. צחוק ערב לא פג מפניך ואת כל תשוקתך לחיים הראויים לך, ידעת לעצב, בלי שהחברה תרגיש במצבך… השבועות והימים האחרונים היו מדכאים: הידיעות על מצב בריאותך היו רעות ומייאשות, והלב לא רצה להאמין שכך ייגמר המאבק על החיים”.
שנים נאבקה עם מחלתה ונזקקה לתקופות נופש בירושלים ובחיפה, בעיקר בקיץ, בשל החום הקשה בעמק.
במכתב האחרון ששלחה לגיורא, ב2.4.44-, כתבה, בין היתר: “הנה אני מרגישה עצמי הרבה יותר טוב… בוודאי סיפר לך אבא כמה אני מתגעגעת לגיורא שלי, ובאין מוצא הנני מוכרחה להסתפק בתמונותיך היפות… כשאסע מכאן לבית-הבראה לנוח, תוכל לבוא עם אבא לבקר אותי וזה יהיה נחמד מאוד. לאחר זה אוכל בכל פעם לבקר אותך בבית-אלפא. הייה לי בריא, אני מחבקת אותך ושולחת לך המון-המון נשיקות, חמות-חמות”.
באחת מהתקופות בהן שהתה בירושלים, נפטרה ממחלתה.