נולד בניסביז’, פולין
ב – 6.4.1912
נפטר ב – 1.4.1990
היה נשוי לשרה
אב לתמרה (קלדרון),
אמציה, ושולה שבת

רוב תושבי העיר העתיקה ניסביז’ היו יהודים ומצבם הכלכלי היה טוב ואפילו מבוסס. אבי המשפחה עסק בריקוע כלים מנחושת, עבור הנסיך רדזיביל, והאם, שהיתה אישה חרוצה ופעלתנית, הפעילה חנות מכולת, וכן היתה עסקנית-ציבור.
יואל נכנס לתנועת השומר-הצעיר בגיל בר-המצווה. לקן השתייכו ילדים מהשכבה המבוססת והמשכילה בעיר. בהגיע הזמן יצא יואל עם חבריו להכשרה בסלונים, שם עבדו במנסרות עץ. שם גם התרכזה קבוצת פלנטי ובשל מיעוט הסארטיפיקאטים, עלו רבים באמצעות נישואים פיקטיביים ובדרכים אחרות. יואל, למשל, עלה כתייר עם אחותו.
בארץ הגיע לרחובות ועבד בפרדסים וכן כסבל בתחנת הרכבת.
ברמת-יוחנן השתייך לקבוצת הבניין, שביצעה עבודות בכפר-אתה הסמוכה, וכן עבודות חשמל בקריית-חיים. את מקצוע החשמלאי למד יואל מתוך ספרות מקצועית ברוסית.
בבית-אלפא – לאחר שעבר אליה בטראנספר – עבד בגן-הירק ובאופן חלקי גם בחשמלאות, מקצוע שעניין אותו. כעבור זמן נפגע גבו ונפגעו חוליות הגב. הרופא הורה לו לעבוד בישיבה – וכך נכנס לסנדלריה, בה עבד מספר שנים.
במוסד החינוכי עסק בענייני אספקת ציוד לימודי והיה כורך ספרים. את מקצוע הכורכות למד בספריה הלאומית בירושלים ובמקצוע הזה התמיד שנים רבות. עם הזמן הוסיף לכך את כריכת העיתונים וכתבי-העת והוסיף לספריית המוסד אוצר ייחודי, ששירת אותה שנים רבות.
כאשר נמנע ממנו לרדת למוסד, הכשיר את מחליפתו והמשיך לכרוך ספרים בספריית הקיבוץ.
בקיבוץ מילא תפקידים שונים: חבר בוועדות החברים, הבריאות, החינוך והמוסד.
יעקב איתן: “מתחת לקליפה החיצונית של דיבור מתון, לא בהול, של צעידה – תמיד לאט – מדודה, היה אדם בעל נפש רגישה, פתוחה למסובב, סקרן וער, בעל שורשים עמוקים בחיים, בעל זיקה לזרמים העזים הפוקדים את חיינו – לטוב ולמוטב. החיוך שלו היה מרגיע, משרה אווירה של חיבה ואמון.”
אמציה, הבן: “תמיד אזכור אותך כאב בעל עקרונות ועמדות מוצקות, אשר תאמו את סגנון חייך הקיבוציים – בצנעה, בשקט ובחריצות. ממך למדתי שאפשר לעשות הכל בזוג ידיים חרוצות ואין דבר שאינו בר-תיקון. ממך למדתי שעקרונות החיים המשותפים מבוססים על כיבוד הזולת, על עזרה הדדית ועל חלוקה שווה של הנטל. ממך גם למדתי שעבודה היא ערך עליון ואין להתבייש בסוג העבודה. מעולם לא רדפת אחר הכבוד ולא חיפשת תארים להתכבד, משום שהאמנת שהחיים שבחרת הם דרך, שבה אתה כפרט נותן את כל-כולך למען החברה בה אתה חי”.