נולד בגליציה
ב – 1.8.1905
נפטר ב – 5.12.1994
היה נשוי לאסתר
אב ליואב, ישראל ונעמי

איז’ק הגיע לבית-אלפא ב1924-, השנה השנייה ליסודה
יעקב איתן: “איז’ק היה בין אנשי המעשה – לא איש של מילים. הוא אהב את בית-אלפא – את הנוף האנושי ואת העבודה המפרכת והמתישה, והיה עם אלה שהקיבוץ לא היה בשבילם מילה נוספת, אלא דבקות והתמדה”.
בנו, שרוליק: “בנשמתך היית חקלאי, עובד אדמה החי לפי עונות השנה. מאדמת העמק הכבדה והשחורה ינקת כוח ודינמיות, שהחזיקה ממש עד היום האחרון”.
איז’ק אהב את מקום העבודה, אם בשדה בשנות החמישים, דרך הנוי בשנים שלאחר מכן, ולאחרונה בקב-קור, שהיה לו בית ממש
בימים של מלחמת העולם היה איז’ק צמוד לרדיו היחיד שעמד בחדר-האוכל. שעות ארוכות חיפש את החדשות במזרח ובמערב, ובבוקר העביר את “החדשות האחרונות” לחברי הקיבוץ
גבריאל: “איז’ק נשאר תמיד צעיר. היות והיה רווק ללא ילדים, לקח אפוטרופסות עלינו, הזאטוטים. היינו מבלים אתו בנסיעה על טרקטור עם עגלה לסחנה, ובמשחקי כדורגל
דינה חנון: “כאשר איז’ק נכנס לעבודה בנוי, הוא כבר לא היה צעיר. היה נעים לעבוד אתו, אדם צנוע ועניו. היה מאוד ג’נטלמן, בפרט לגבי בחורות. תמיד נתן יד. היה איש מאוד פוליטי, האמין ברוסיה ובמשטרה, ולבטח בבוא הרגע התאכזב כמו כולם. ימתקו לך רגבי אדמתה של ביתך, בית-אלפא”.