נולד בסמבור, גליציה
ב – 16.11.1899
נפטר ב – 4.1.1943
היה נשוי לאתקה
אב לרפאל (בן-פנחס)
ועוזי (בהט)

איז’קו גרינינגר היה בין מייסדי התנועה בעירו ובין אלה ששיוו אופי מיוחד לקן חלוצי-פועלי זה. השתתף עם חבריו בכנס הראשון של השומר-הצעיר בטרנבה, פולין, בשנת 1918, והיה בין הראשונים בהכשרה.
ב1920- עלה לארץ, עבד בכביש טבריה-צמח והצטרף לקבוצה שעלתה לביתניה-עילית. לאחר מכן, כאשר ביתניה נעזבה, עבר לקיבוץ א’, בכביש חיפה-ג’דה, ליד בלאד-א-שייך. איתם היה שותף בהצגת “הדיבוק” המפורסמת, ועם קבוצת השומרים הזו עבר את מספר תחנות (שימרון, גבע) עד לעלייה להתיישבות בבית-אלפא.
היה בין החורשים את התלם הראשון ובין ראשוני הקוצרים הראשונים בחרמש. מראשית הקיבוץ עבד כאופה והפך את המאפייה החמה למקום מפגש חברתי. היה בין מקימי הרפת בבית-אלפא וטיפח אותה כל השנים.
כאשר הוקמה ועדת החברים הראשונה, היה איז’קו בין הפעילים בה, ובלט בכך שפעל “עם הפנים לחבר” ונתן אימון בחברים – היה מוכן להקשיב לכל פנייה, להתייחס במאור פנים, ושמח להיות דובר לצנועים והנחבאים. “יש עם מי לדבר” אמרו עליו.
בשנות עבודתו היה נתון לא פעם לסכנות, אך זריזותו סייעה לו להימלט מהן, וגם כשנחבל ונפגע, לעיתים עד זוב דם – המעיט בפגיעה ולא הפסיק את עבודתו. “יום עבודתו קצר היה מדיי בשבילו”, אמרו חבריו.
בעת עבודתו ברפת, נגח אותו פר משתולל. הוא הועבר לבית-החולים, ובמשך 14 ימים התמודד עם פציעתו, אך לבסוף איז’קו נפטר מפצעיו.
כתב שלמה שוורצברג: “תוכן חייו קצר – עמל ויגע על כיבוש האדמה הזאת. שלוות נפשו והתמדתו הנפלאה העידו על נאמנותו לרעיון ודבקותו באדמה זו… הרגיש לב חבר והיה בא לעודדו בצר לו… רך בהליכותיו, אך ידע גם להוכיח עקשנות בעמידתו על האמת שלו”.