נולד ב – 14.04.1935

נפטר ב- 9.02.2009

היה נשוי לתמרה

אב למאירקה יעקובי,

עירית צדק, אלון ושרון

מושון קלדרון מושון נולד בפר סבא ב- 14.04.1935 קרוב לעליית הוריו ארצה, ונקרא על שם סבו משה. הם גרו בבית שהיה חאן, והפך אחר כך לעריית כפר סבא.
התחנך בשומר הצעיר מילדות, ואף עסק בהדרכה בתנועה בקן ירושלים (יחד עם מיכל לנס). עם קבוצת חבריו בתנועה הצטרף לקיבוץ בית קמה בשנת 1955. שם הכיר את תמרה באמצעות ערגה ואליושה וביולי 1962 הצטרף אל תמרה חברתו בבית אלפא והשניים נישאו, והוא מקבל בחבילה אחת גם את בנה מאיר’קה.
ומספרת תמרה: הוא השתלב יפה במשפחה לשמחת ההורים יואל ושרה, ולשמחת הוריו . בית- אלפא קבוץ גדול ועקרונותיו השונים קצת בלבלו אותו, אבל כהרגלו קיבל הכל והשתלב, ראשית לעבודה בפלחה.
בבית העניינים הסתבכו, כשתמרה הייתה בהריון ואיבדה את הראייה. הבילוי כולו היה דרך הקראת ספרים ועיתון, וכמובן תשבצים. לבסוף נולדה ילדה קטנה ויפה – עירית. ועם השנים נולדו גם אלון ושרון.
מושון היה שנתיים מועמד והפך לחבר ב- 1964. אחרי הפלחה עבר לעבוד בלול, שהיה אז באזור שכונת מחלול, ואף ריכז את הענף זמן קצר . כל המשפחה “עבדה” באיסוף ביצים ומיונן. ילדיו זוכרים את ביקוריהם בלול בשבתות ואת ההשכמות למדגרה יותר מאוחר, כשעבר לעבוד בה. והיה מרכזה משנת 1972.

תוך כדי עבודה השתלם מושון בניהול חשבונות מטעם משרד העבודה וגמר בהצטיינות. לאחר סיום הלימודים עבד תקופה קצרה בניהול חשבונות באקונומיה, ומשם יצא ללמוד מנהל עסקים במדרשת רופין. כשחזר עבד כרכז קניות, ולאחר שלוש שנים עבר לנגררים כמנהל חשבונות. משם נבעט החוצה, חזר ללול לתקופה קצרה, ואת סוף תקופת עבודתו בקיבוץ עשה בקב-קור.
מושון היה אב נפלא ודואג לילדיו, וגם אב נפלא למאירק’ה שהתייתם מאביו. כל בני המשפחה אהבו משחקי בית – קלפים, דומינו, לגו… מושון רבץ עם כולם על הרצפה וכך שיחקו! בשבתות טיילו לגלבוע, פיקניקים והרבה טיולים בארץ.

הוא אהב מאוד ספורט כיסא. היה הולך למשחקי הכדורסל של בית אלפא, וכשנכנסה הטלוויזיה , הייתה התחנה הפעילה ביותר – ערוץ הספורט. את הירושה העיקרית והחשובה ביותר הוא השאיר לנכד הגדול, שיר. מושון ששיחק בבית קמה כדורגל, כנראה העביר גנים לשיר, שמגיל 3-4 כבר בעט בכדור בחדר, בעודי דואגת שלא ישבור את הטלווייה, ולא יפריע את מנוחת השכנים למטה. כשגדל ירדו לשחק על הדשא, ואני שוב דואגת שלא ייבעט הכדור לגינה של משה שביט.
כששיר גדל, והתחיל לשחק בקבוצות ילדים , ואחר כך מבוגרים , ליווה אותו מושון לכל משחק בו השתתף ברחבי הארץ. בצפון , בדרום סבא מושון תמיד מוכן לנסוע. מלווה את נכדו באהבה והערצה אין סופית, גם אם לא היה ניצחון, תמיד הייתה מילה טובה. גם ממיטת חוליו שמח בהצלחותיהם של ילדיו ונכדיו. ביקש להביא טלוויזיה כדי שיוכל לראות את המשחקים של שיר. רק שמחה אחת החמיץ מושון – את שיר מניף את גביע המדינה ולוחץ את ידו של נשיא המדינה.