נולדה ב-26.10.1932
נפטרה ב-18.08.2024
הייתה נשואה לגברוש רפפורט
אם להדר, אורן, צור ועומר.
אמא מלכה, בתם של אהרון וסימה חסמן, נולדה לפני 92 שנה, וגדלה בחלק הצפוני של תל-אביב.
סבתא סימה היתה ילידת ירושלים (דור שלישי) ונקשרה לעיר הקודש בעבותות אהבה. אבא אהרון בן למשפחה שברחה לארץ לפני 120 שנה, אחרי הפוגרומים באוקראינה.
בנעוריה הצטרפה לקן השומר הצעיר. גרעין התנועה יועד להקים את קיבוץ נחשון ועבר הכשרה בקיבוץ בית אלפא. כאן פגשה והתחתנה עם אבינו – גברוש רפפורט, הבן הראשון (יש טוענים: השני) של הקיבוץ. נולדנו חמישה: אני הראשונה, ואחרי: חובב, זוהר, בועז ז”ל ודפנה. אמא הייתה קשורה מאוד לבועז ובקשה להיקבר לצידו. וכך ייעשה.
בצבא שימשה כקשרית בעוטף עזה. אחרי השחרור נישאה לאבא.
בקיבוץ עבדה כמטפלת בילדי בית הספר, וכן כאקונומית. היתה חברה בצוות המארגנים של חגי הקיבוץ.
למדה ספרות ושימשה כספרית הקיבוץ, עד ליציאתה לפניכ-30 שנה.
למדה ציור ופיסול, ועסקה בכך עד לפני כ-7 שנים.
זכתה לראות משפחה ענפה ודואגת, שבאו להתראות איתה בביתה.
ראתה בחייה למעלה מ-20 נכדים, יותר מ-60 נינים, ואפילו שלושה חימשים. כן ירבו!
אראלה בן-חורין
* * * * *
אמא אהובה שלי,
אני נפרדת ממך היום.
הלכת לעולמך במיטה שלך, בביתך, בשקט שלך, עם סליני שלך, בליל שבת.
זכות של צדיקים.
זכית למשפחה גדולה, תוססת ואוהבת.
תמיד התגאית במשפחתך, באחיינים שלך, כל אחת ואחד מהם, ידעת בדיוק מה הילדים שלהם עושים, איפה הם נמצאים ומה הם לומדים.
אחותך טובה, היקרה והאהובה שלנו, שתזכה לאריכות חיים, אתן הייתן מחוברות בקשר אמיץ של אחיות אוהבות, תמיד אחת בשביל השנייה, לא היה עובר יום מבלי שדיברתן. קשר זה יישאר השראה עבורנו תמיד.
אמא אהובה שלי,
זכית להקים שבט שלם של נכדים, וכך וכך נינים (אנחנו לא סופרים) ואפילו לצאצאים זכית, יתברך שמו.
אמא שלי אהובה,
כמה לא מובן מאליו.
עברת הרבה בחיים, והיית אומרת לי תמיד: “אני בחרתי בחיים”.
אהבת לטייל, ציירת ופיסלת.
ואנחנו לא יכולים לשכוח את העוגות שהיית מכינה, שהיו שם דבר בקיבוץ.
אי אפשר לא להזכיר את הסבתא מלכה שהיית עבור הנכדים שלך, שאהבת בכל ליבך, היה לך קשר מיוחד עם כל אחד מהנכדים, הם אהבו לשמוע את הסיפורים שלך על הקמת המדינה. “אני מלמדת אותם היסטוריה”, היית אומרת לי וקורצת.
לקחת אותם לטיולים בקיבוץ לראות פרות וסוסים.
היית מלמדת אותם לצייר ולפסל, ובכל ביקור אמרת להם לבחור פסל שלך שהם אוהבים. “שיקשטו את החדר שלהם”, היית אומרת.
אמא שלי אהובה,
אני נפרדת ממך היום.
עכשיו את יכולה לנוח בשלום ליד בועז.
ואל תשכחי לבקש עלינו ועל כל עם ישראל גאולה שלמה, שלום, ונחת רוח בינינו.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאראלה, חובב וזוהר, על עבודת הצוות שניהלנו בשנים האחרונות כדי לאפשר לך את הטיפול המיטיב ביותר שיכולנו.
אני רוצה להודות גם לסליני, שנמצאת איתנו כבר 7 שנים, וטיפלה במסירות יוצאת דופן באמא.
אנחנו מאחלי לך המשך הצלחה והרבה שמחה עם משפחתך שנמצאת בהודו והייתה חלק בלתי נפרד מהטיפול באמא.
לסיום, אמא אהובה שלי,
אם פגעתי בך שלא בכוונה, אני מבקשת סליחה ממך.
נוחי על משכבך בשלום.
דפנה דהן (הבת הצעירה)
* * * * *
אני מאוד אהבתי את סבתא מלכה והיה לי חיבור מאוד עמוק איתה. היא העניקה לי הרבה רגעים שמחים בחיים והיא לימדה אותי המון.
עד ימיה האחרונים היו לי ולסבתא שיחות על תרבויות ומדינות. על היסטוריה וידע. תמיד אהבתי להשכיל ממנה, והשכל שלה היה מדהים עד ימיה האחרונים.
סבתא מלכה התברכה מאוד בעולם הזה. היא ראתה עשרות נכדים ונינים. היא טיילה, יצרה והשכילה מאוד. היא חיה חיים מלאים והגשימה את עצמה בעולם.
סבתא מלכה הייתה אישה של אמת, היא נפטרה בדיוק כפי שרצתה, על המיטה שלה בקיבוץ. היא נפטרה בנחת ורכות בשנתה בלילה של שבת המלכה.
ממש כמו קדושה.
סבתא מלכה הצמיחה שבט גדול ומפואר, אנחנו לא סתם משפחה גדולה. בכל אחד ואחר מאיתנו יש ניצוצות של סבתא מלכה וזאת זכות להיות חלק במשפחת רפפורט, בן חורין, דהן.
אני מבטיח להמשיך ללכת בדרך שלך סבתא, בדרך של אמת ויושר.
בדרך של גבורה, חכמה, דרך ארץ ונחת. תודה על כל מה שלימדת אותנו ועל האהבה שהענקת לנו. תודה על תשומת הלב שנתת לכל נכד ולכל נכדה.
תודה על הטיולים לרפת כשהיינו ילדים, ועל הפומלות הטעימות שהיינו אוכלים אצלך.
תודה על כך שתמיד נתת לנו במתנה איזה פסל שרק רצינו 🙂
תודה על האותנטיות שלך, על החוצפה לפעמים ועל זה שלא ראית אף אחד ממטר!
את אמרת את האמת שלך תמיד ובכל מקום! בלי לדפוק חשבון.
תודה על העדינות שלך, תודה על הרכות שלך ותודה על אמא.
תודה על המשפחה הגדולה, החמה, והתוססת שהשארת אחרייך 🙂
אנחנו נזכור אותך תמיד, ולנצח. סבתא מלכה שלנו.
קורן דהן (בנם של דפנה ורפי דהן)
* * * * *
סבתא מלכה שלנו,
נפרדים ממך היום בלב כואב אבל שלם., אחרי חיים ארוכים ומשמעותיים.
נשארים איתנו המון זכרונות ממך ואיתך.
עבודות בחימר שהיית מלמדת אותנו בטכניקות המיוחדות שלך.
את הלפתן המתוק והשקדים הקלופים שהיית מכינה ומתעקשת שנטעם.
השבתות בבריכה בקיבוץ, טיולים לגלבוע, והמון סיפורים על החיים שלך ועל הטיולים שכל כך התגאית לספר לנו עליהם.
העברת לנו כמה חשוב תמיד לרצות ללמוד ולהתפתח, ואת אהבתך הגדולה לאומנות והיסטוריה שהשתרשה במשפחה.
כמה כיף היה לנו תמיד לבחור יחד איתך פסל לכבוד יום ההולדת.
הריקודים יחד עם סליני בסלון תמיד העלו בכולנו חיוך גדול לראות כמה את מאושרת.
שמחנו שתמיד היית גאה במשפחה הגדולה שלך, בעיקר בנכדים, בנקודות ציון משמעותיות בחייהם, בבית ספר, בגיוס לצבא, ושטיילנו כמוך.
סבתא אהובה שנו, שמחנו להיות איתך ברגעים האחרונים, אנחנו תמיד נסכור אותך.
כל כך חיכית להיפגש עם בועז, תנוחו יחד בשלום.
אוהבים וכבר מתגעגעים אלייך.
הנכדים