נולד בחנצביץ, פולין
ב – 14.2.1910.
נפטר ב – 28.12.1962.
היה נשוי לבלומקה
אב לאמנון ואורה

למד בבית-ספר יהודי בעיירה ועם סיום הלימודים השתלב בעבודה בנגריית אביו.
חיים הורוביץ: “בליל חורף אחד עלתה המינסרה בלהבת אש ענקית. למחרת נותרנו ללא עבודה וללא אפשרות קיום. משה גילה תושיה, רתם זוג סוסים למזחלת ויצאנו לגבול הרוסי. שם הפעיל קשריו עם סוחרי העצים ובו-ביום השגנו עבודה במינסרה אחרת. פועלי המקום לא ראו בעין יפה את ‘פשיטת היהודים’, אך משה ניצל את יחסיו הטובים להרגיע את הרוחות”.
כנער הצטרף לתנועת השומר-הצעיר, היה חבר בקבוצת “פלנטי” עימה עבר הכשרה לקראת העלייה לארץ. בעת שחברים עלו לארץ, גוייס משה לצבא הפולני. בשנת 1933 עלה לארץ, הצטרף לקבוצה ששכנה ברחובות, ואחר-כך השלימה את קיבוץ רמת-יוחנן. ב”טראנספר” (יולי 1940) עבר לבית-אלפא.
עוד ברמת-יוחנן פקדה אותו מחלקה קשה ועל-כן נאלץ להפסיק עבודתו בנגריה – אותה אהב מאוד – ולעשות הסבה להנהלת חשבונות, ובהמשך עבד כתמחירן, ועשה עבודתו בכישרון ובמסירות במוסד החינוכי, במועצה האזורית ובארגון “משקי עמק יזרעאל”.
שבתאי פייגין: “היה מהיר מחשבה ובהיר מחשבה. החלטתו היתה ישרה וקולעת”.
מחלה ממארת שמה קץ לחייו בתוך ימים ספורים. היה בן 52 במותו.