נולד בבית-אלפא
ב – 7.1.1949
נהרג בקרבות בסיני
במלחמת יום הכיפורים
ב – 9.10.1973
בן לרותי ודן
אח לעידו, גילי ורועי
נכד לקובה ושרה

עופר התחנך במוסד החינוכי גלבוע, בקבוצת “דקל”, ולאחר גמר הלימודים הדריך בתנועת השומר-הצעיר, כי”ג – בקן יפו. כנער, היה ספורטאי מצטיין – אלוף המדינה בשחייה בגיל 15-14; וכן היה מוסיקאי מצטיין וניגן בתזמורת בני הקיבוצים בגיל 17-16.
התגייס לשירות הצבאי בחיל השריון. שירת בגיזרת תעלת סואץ במלחמת ההתשה, עבר קורס קצינים וסיים את השירות כסמ”פ.
לאחר השירות הצבא חזר לקיבוץ. עבד במידגה והקדיש זמן רב לטיפוח בעלי חיים. התייצב במשק-החי, אצל יוסי סיוון, ומאותו רגע היה מעין שותף: בנה כלובים, השתתף בהבאת חיות חדשות, גילה רגישות לאחזקת הכלובים ולטיפול בחיות, השקיע זמן, מאמץ וסבלנות בטיפול בחיות פצועות. יוסי: “נפרדנו בצוהרי יום כיפור, כשעסוק היית בבניית כלוב, שצריך היה להיות היפה ביותר בפינת-החי, לדבריך”.
גוייס למלחמת יום הכיפורים ושירת בסיני. נהרג ביום הרביעי למלחמה, בקרב שהתנהל נגד הארמייה המצרית השלישית, ליד מיצרי הגידי. המג”ד חגי כהן סיפר כי הכוח היה נתון במשך ימים ולילות רבים להפגזות ארטילריה, טילי נ”ט וטנקים, שהיו מוסווים בשטח. ביום שלישי, ה9.10-, ספג הטנק של עופר פגיעה ישירה, נדלק במקום ואנשיו נהרגו.
אמיר יפה: “תכונה שהתברך בה היתה – רצון לנסות דברים רבים ככל האפשר, מבלי להטיל עוגן. במישור הצבאי הפתיע – למרות שלא אהב את השירות והירבה לבקר את הצבא, עבר קורס קצינים, וסמוך לשחרור אף אמר כי הוא מתחיל להיות מרוצה והדבר מפחיד אותו, ועל-כן לא יחתום על המשך השירות… החדר שלו בצריף היה משהו פסיכודלי – ממש אמנות. עופר עיצב אותו בעצמו והעדיף אותו על חדר נוח יותר”.
רון דור-סיני (מושב מולדת): “עופר לא היה איש-צבא. עם זאת, היה מפקד טוב בשטח, מקצועי במה שקשור לטנקים, ודואג לחייליו. כשהיינו בפלוגה מבצעית, עמדנו על כך שהיחס בין המפקדים לחיילים יהיה חברי ועל בסיס של אימון וכבוד הדדי. למרות פשטותו, היתה לו סמכות טבעית ולא נתן שיעלו לו על הראש”.
אבינועם סלע: “כל כך יקר אתה לחברי קבוצתך הקטנה. כשכולם יחזרו, רק אז נרגיש את האבדה הגדולה. לעולם תישאר אצלי ואצלנו עמוק עמוק בפנים”.