נולד בפולין – 14.10.1910
נפטר ב – 30.7.2002
היה נשוי לקלרה
אב לתמר ואמנון
שנים לאחר פטירת קלרה,
הקים משפחה עם שינקה

שלמה עלה לארץ ב1932-, יחד עם קבוצת “הסולל”. היה נשוי לקלרה, שנפטרה ממחלה קשה. היה מורה לביולוגיה במוסד וגם מחנך. עבד בקב-קור וניהל את ארכיון המוסד.
אמנון, בנו: “אבא שלי מבוגר ממני ב24- שנים. אני זוכר אותי מילדותי כמו את הנוף, את ההר, את מבני המשק שהוקמו עוד לפני שנולדתי ואת חברי הקיבוץ. כשאמא שלנו נפטרה רצינו שאבא יחיה עם שינקה, ואכן אחרי שקם הקשר ביניהם והם עברו לחדר משותף, היו חייהם יפים ומאושרים, עד הרגע האחרון.
נכדתו: “צריף העץ הישן ליד המקום בו עומד היום הבית הטרומי, ששימש את סבא למחקריו המדעיים, ובו הוא בנה את הטלסקופ, ששנים אחר כך הנכדים עוד היו משקיפים בו על הירח.
הלחמניות ששנקה וסבא היו אופים יחד למשפחה. קבלת הפנים כשהיינו מפתיעים אותם בביקור: “אוייש, למה לא הודעתם, לא הכנו כלום! אולי הכלבו עוד פתוח”? “טלינקה, את מוכרחה לאכול משהו”. הקוניאק שתמיד מוכן בארון. שינקה הביאה את האושר לחייו של סבא, וגם הילדים, הנכדים והנינים הוסיפו, ואפשר באמת לומר שהוא מת בשיבה טובה”.
שינקה: “שלמה, יקירי! לימדת אותי מנגינה ושרנו אותה ביחד. זאת מנגינת חיי. מנגינת חיי משפחה. ועכשיו תישאר המנגינה בזיכרוני”…