נולדה בקייב, אוקראינה
ב – 9.7.1908
נפטרה ב – 29.1.1991
היתה נשואה לארטק
אם לרנתי ונעמי

למדה בבי”ס רוסי-יהודי ושם נפגשה לראשונה עם אנשי השומר-הצעיר. כשעברה המשפחה לדנציג הצטרפה לתנועת “בלאו-וייס”.
בשנת 1923 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בחיפה. כאן המשיכה בלה את לימודיה בביה”ס הריאלי. זו היתה תקופת משבר כלכלי בארץ, האב רכש משק בקפריסין וההורים נסעו לעבד את החווה. בלה ושני אחיה נותרו בחיפה.
בלה: “נשארתי ללא מסגרת של הורים ובית, וזו היתה הזדמנות עבורי להצטרף לקיבוץ ולראות את החיים בקיבוץ מבפנים. הצטרפתי לקיבוץ שישב בחצר כנרת ועבדתי במפעל החשמל בנהריים. מכנרת הגעתי למשמר-העמק ושם הכרתי את ארטק”.
בשנת 1930 הגיעו ארטק ובלה לבית-אלפא ובלה השתלבה בעבודה חינוכית במסגרת חברת הילדים, עם הילדים הראשונים של ב”א וחפציבה.
סיפור חייה קשור לסיפור חברת-הילדים. בלה ידעה לקשור קשרים עם הילדים, קלטה והדריכה את המורות והמטפלות הצעירות.
בלה התמסרה בכל לבה להוריה וליוותה את אמה ואביה באהבה עד יומם האחרון.
כתבו מאירה ועמליה:
“באנו לב”א, נערות צעירות, ישר לחברת-הילדים, בה מלכת את בכיפה. מלכה אמיתי היית – אצילה, שופעת סמכות שקטה והרבה חום אימהי. נחתנו אל העבודה החינוכית מן הבית הפרטי והלינה המשפחתית. את, בלה, ריככת עבורנו את הנחיתה, קלטת ולימדת אותנו איך עובדים עם ילדים. היית לנו אחות בוגרת, חברה טובה.
אחרת מכולם היית: רומנטית משהו, לעיתים נראית כמו גיבורה שיצאה מאחד הרומנים הרוסיים, שכה הרבית לקרוא. זקופת קומה, שיער לבן עוטה פנים צעירים ושחומים, עיני תכלת ושיניים בולטות, המגלגלות את העברית בניב רוסי כל כך…
לפרוט על פסנתר ידעת, מוזיקה אהבת, דיבורך שקט, מעורר כבוד ולעיתים כאילו מסתיר סוד, אך תמיד החלטי וברור. תמיד ידעת על מה את מדברת, בכל תחום, אפשר היה לסמוך עלייך בכל עניין.
אנחנו, הצעירות, מצאנו בך אדם נבון ופתוח, סיפרנו לך על אהבותינו ואכזבותינו, ואת סיפרת לנו על בית-אלפא של אז. תמיד סיפרת סיפורים מרתקים ורומנטיים, שהיו בהם הומור, סליחה ואהבת אדם. היתה אצלך הבנה לצרכים של הילדים שהיו שונים ויוצאי דופן.
היית מעורה בחיי הקיבוץ, אם כי תמיד מרחוק, שומרת בקנאות על תחום המחייה האישי שלך ולא ויתרת על ההנאות הרוחניות שלך. לא באת לשיחות קיבוץ, לא כיהנת בוועדות, אבל קראת ספרים, האזנת למוזיקה ושוחחת על אמנות ותמונות.
כמה אהבת את בית-אלפא. יחד עם ארטק, שכה השלמתם זה את זו, הקמת בית שופע אהבה ותרבות. בעצם קיומך, בלה, הוספת גוון מיוחד לנוף האנושי של בית-אלפא”.