נולד בקוטנו, פולין
ב – 28.4.1910
נפטר ב – 31.5.1991
היה נשוי לידידית
(נפטרה ממחלה ב1946)
בנם – גיורא
אחר-כך היה נשוי
למילה פינאקר 1972-1969

משפחתו של נפתלי התפרנסה ממסחר. כאשר נפטר האב, גידלה האם את חמשת ילדיה. נפתלי למד בגימנסיה יהודית ששפת ההוראה בה היתה פולנית, אך למדו בה גם עברית ותנ”ך. בגיל 15 הצטרף לשומר-הצעיר, היה פעיל ומדריך ואף נבחר לשמש ראש-קן.
ב1933- הגיע לארץ, עם אשתו ידידית, ועם חבריו מקבוצת “הסולל”. הם התיישבו ועבדו בפתח-תקווה וכעבור שנה השלימה הקבוצה את בית-אלפא ואת עין-החורש. כאן התברר כי ידידית היתה חולת לב וכאשר הגיעה לבית-אלפא הוחמר מצבה והיא נפטרה בדמי ימיה.
נפתלי עבד שנים רבות בפלחה ובמספוא, ונחשב לאחד המנוסים ומעמודי-התווך של הענף. היה פעיל בקיבוץ: שימש חצרן, סדרן-עבודה, חבר בוועדות החינוך והתרבות. כיהן כמזכיר הקיבוץ בשנת 1956. בגיל 45 חלה במחלת הפרקינסון וכעבור זמן נאלץ לעזוב את עבודתו בשדה. הוא חילק את זמנו בין עבודה במטבח לניהול ספריית הקיבוץ.
כעבור שנים קשר עצמו למילה, שטיפלה בו במסירות רבה כל השנים ועשתה ככל יכולתה להקל על מצבו. בשלב מסוים עבר ניתוח חדשני, שהועיל במעט אך לא פתר את בעייתו. כל השנים התמודד נפתלי עם המיגבלות שיצרה המחלה והשתדל שלא לוותר לעצמו ולנהל שיגרת חיים, שמרכזה הספרייה.