נולדה ברוסיה – 23.5.1909
נפטרה ב – 16.7.1946
היתה נשואה לשלמה
אם לתאומים אמנון ותמר

המשפחה עברה לרוסיה מהעיר ורשה ושם נולדה תמר. עם תום מלחמת העולם הראשונה חזרה המשפחה לפולין ובגיל 14 קלרה הצטרפה לקן תנועת השומר-הצעיר בעיר בידגישץ’, בו היתה פעילה עד לעלייתה לארץ.
עלתה לארץ ב1933-, עם קבוצת “הסולל”, שהתיישבה בפתח-תקווה ואחר-כך עברה להשלים את בית-אלפא.
קלרה עבדה בבית-התינוקות, מקצוע בו התמחתה ובו התמידה כל שנות חייה.
מחלת ריאות קוננה בה מגיל צעיר, ובעודה צעירה ומלאת חיים – הוכרעה ע”י מחלתה. כתבה מרים ק’: “אדם מתגלה לחברה בזמן פריחתו, בזמן שהוא איתן על רגליו, ודומה שהיה דבר-מה לא רגיל ומדהים לפנינו: הייתכן שבאדם מסתתר כוח כה רב? קלרה גילתה בימי סיבלה כוח נפשי למעלה מן המשוער. קסם הידידות קרן ממנה…”.
כתבה הדסה קמבר: “נשארת בעיניי סמל של אהבה, תבונה וגבורה. התרשמתי מעבודתך עם הילדים, מהחום, הרוך והאהבה של אם שורשית ורחבת-לב. ראיתיך בקייטנת הילדים – בפשטות ובזריזות עשית את עבודתך, בהתמסרות ללא גבול – ואת כבר חולה, ובכל זאת לא נכנעת לעייפות… קלרה שיחקה בגבורה את תפקידה עד הסוף, בהשלותה את עצמה ואת הסובבים אותה בחיוניותה, בסבר פניה ובתבונתה”.
כתבה שרה א’:
“ידעה למצוא אצל כל ילד את היפה שבו ולחבבו על הוריו. ידעה להתעלות בשעות מחלתה הממארת. גם ברגעיה הקשים ביותר ידעה לשלוט על עצמה, כדי להישמר בזיכרון ילדיה כאם אוהבת ואהובה”.