נולד בבית-אלפא
ב-20.8.1923
נהרג בירושלים
במלחמת העצמאות
ב – 21.3.1948.
הבן הראשון של הקיבוץ
נקבר בבית-אלפא
ראובן נולד בבית אלפא, באוגוסט 1923, עשרה חודשים לאחר שהקיבוץ עלה על הקרקע, והיה הבן הראשון של הקיבוץ. בן יחיד להוריו, גוסטה ואריה, שהיו ממייסדי הקיבוץ. נישואי הוריו ולידתו גרמו לִסערה בקיבוץ, לנוכח ההוצאות הבלתי צפויות שנבעו מכך שהיה צורך לרכוש אוהל לַמשפחה ולנוכח ההוצאות הצפויות מגידול הילד… למרות שרבים שמחו בשמחת המשפחה, לא יכלו ההורים לעמוד בלחץ החברתי, לנוכח הרגשתם שהטילו עול כבד על הקיבוץ. הם גם חששו מכך שלא יוכלו לתת לילד טיפול בריאותי נאות, ולפיכך העדיפו ההורים לחזור לפולין, ארץ מוצאם, בהיות ראובן בן שנתיים.
ב-1939 סיים ראובן את לימודיו בגימנסיה העברית “תרבות” בעיר פינסק, וכעבור שנתיים את התיכון בִּלְבוּב. כאשר נכנסו הגרמנים לעיר לבוב, האם מתה והאב ובנו ברחו לִפנים רוסיה, וכעבור זמן נפטר האב מרעב. כאשר הוקם “צבא השחרור הפולני”, התגייס ראובן לשורותיו ושירת במסגרתו שנתיים, עד לסיום מלחמת העולם השנייה.
לאחר המלחמה יצר קשר עם קיבוץ בית אלפא ועלה לארץ באוגוסט 1946. אך הרצון העז להמשיך בלימודיו גבר, הוא עזב את הקיבוץ והחל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. למד מתמטיקה והודות להישגיו הבולטים זכה להערכה רבה מצד מוריו.
ראובן הצטרף לארגון ה”הגנה” בירושלים וסיים קורס מ”כים. למחרת הכרזת האו”ם התייצב לשירות פעיל, ועסק בליווי אוטובוסים להר הצופים ובהגנה על שכונות הספר בעיר. הצטיין כצלף ובלילות השתתף בסיורים אלימים בכפרים הערבים שליד ירושלים.
נפל מפגיעת צלף ערבי בשכונת מקור-חיים.
היה הראשון מאנשי בית אלפא שנהרג במלחמה זו.
הובא לקבורה בבית אלפא – ומעגל חייו נסגר.
