נולדה בקולנה, פולין
ב – אוקטובר 1910
נפטרה ב – 21.6.1978
היתה נשואה לחיים בארי
אם ליעקב, יוסי, מרים ואיציק

אביה עסק במסחר בתבואות והמצב הכלכלי בבית היה סביר, עד שהאב חלה בטיפוס ונפטר. האם נשארה עם שני בנים ושתי בנות, ועול הפרנסה היה קשה מאוד. שרה למדה בבית-ספר עממי יהודי. הצטרפה לתנועת השומר-הצעיר ועם קבוצת “פלנטי” עלתה לארץ ועברה עימה את תחנות דרכה: רחובות, התיישבות ברמת-יוחנן, מעבר לבית-אלפא (ה”טראנספר”).
אמה עלתה לארץ וחיתה לידה בקיבוץ בית-אלפא.
שרה עבדה בקיבוץ במסירות בכל עבודה שאליה שובצה. השינוי לרעה במצבה חל כאשר פקדו אותה כל מיני מחלות של הגוף, והדבר הדאיג אותה מאוד.
היתה אשת משפחה מסורה וגידלה ילדיה לתפארת.
בשתי שנות חייה האחרונות חלתה במחלה ממארת, ממנה לא התאוששה.
ספדה לה דבורה תלמי: “דרכך היתה בבדידות קשה, ולא מעט סבל נפל בחלקך. ייחודך ומעלותייך באו לידי גילוי בחיק המשפחה פנימה, בקן החם שיצרת, בו היית הדמות המחנכת. ניחנת בטוב טעם, אהבה ליופי ואסתטיקה, והורשת כל אלה לבניך.
גידלת בנים למופת, ויודעים אנו שחדר ההורים הוא המטביע חותמו על ילדיו. ילדיך החזירו לך מלוא חופניים אהבה, כבוד ומסירות. כל זאת הודות לחיי המשפחה היפים והמלוכדים.
חלית הרבה בחייך, וחיים היה לך לסעד שנים רבות, באהבה, אחריות ומסירות. וכך הלכתם שלובים עד תום, בדרך גדושת היסורים, אשר לא נעדרו בה השמחות הפרטיות המשפחתיות.”